עיצוב מחדש של המקום במשפחה הרב־דורית: חוויית השכול של סבים וסבות לאחר מות נכד/ה

רקע: מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נוספו למעגל השכול בישראל כ־4,000 סבים וסבות. הספרות והמחקר מצביעים על כך שחוויית האובדן שלהם מתאפיינת בצרכים ייחודיים, ומלווה בתהליך בחינה והגדרה מחדש של מקומם במשפחה הרב-דורית. למרות השלכות האובדן, הם זוכים להכרה מצומצמת ולעיתים קרובות נותרים מחוץ למענים הייעודיים למשפחות שכולות.

מטרות המחקר: לבחון כיצד סבים וסבות שכולים תופסים ומעצבים מחדש את מקומם ותפקידם במשפחה הרב־דורית לאחר אובדן הנכד/ה, ולזהות את האתגרים, הצרכים ומשאבי ההתמודדות המלווים תהליך זה.

שיטת המחקר: במחקר השתתפו 20 סבים וסבות ששכלו נכדים במהלך מלחמת "חרבות ברזל" במסגרת צבאית ובפעולות איבה. הנתונים נאספו בראיונות עומק חצי־מובנים פנים־אל־פנים ונותחו באמצעות ניתוח תוכן איכותני אינדוקטיבי בחמישה שלבים.

ממצאים: ניתוח הנתונים העלה שלוש תמות מרכזיות, המאורגנות על פני ציר זמן משולש: טרום-אובדן, שעת האובדן ולאחר האובדן. 1. מערכת היחסים התוך-אישית. תמה זו בוחנת את אסטרטגיות ההתמודדות של הסבים והסבתות עם האובדן ומזהה את מקורות התמיכה שלהם אל מול הקשיים הרגשיים הנלווים. 2. מערכת היחסים הבין-אישית עם הנכד/ה. תמה זו מנתחת את מאפייני הקשר שאבד עם הנכד/ה. היא מתייחסת לקשר בין רמת המעורבות והקרבה לנכד/ה לבין עוצמת חווית האובדן, ומדגישה את הצורך במענים מותאמים. 3. מערכת היחסים הבין-דורית עם הבן/ת השכולים . תמה זו מתארת את התמורות שחלו בקשר עם הבן או הבת השכולים בעקבות אובדן הנכד/ה.

דיון ומסקנות: נוכח מאפייניהם וצרכיהם הייחודיים של סבים וסבות שכולים, ישנה חשיבות רבה להכרה ממסדית במעמדם ולגיבוש מדיניות הכוללת זכויות ותמיכות דומות לאלו הניתנות לקרובים מדרגה ראשונה. בנוסף, נדרש פיתוח של התערבויות מקצועיות, פרטניות וקבוצתיות, שייתנו מענה לכאבם ויסייעו להם בהתמודדות עם האובדן.