השפעת גירוי אולפקטורי לילי על תפקוד קוגניטיבי-מוטורי בגיל הביניים: ניסוי מוצלב בהקצאה אקראית

רקע: ירידה באיכות הליכה בשילוב משימה קוגניטיבית (מטלה כפולה) נחשבת למדד רגיש המנבא ירידה תפקודית בזקנה. גיל הביניים, המהווה חלון הזדמנויות משמעותי לשימור ושיפור תפקוד קוגניטיבי-מוטורי, נחקר באופן מוגבל בהקשר זה. תרומת איכות השינה להליכה עם מטלה כפולה הודגמה בקרב זקנים כמו גם הקשר בינה לבין תפקודים וניהוליים. גירוי אולפקטורי (ריח) במהלך השינה הוצע כגישה העשויה לשפר תהליכים קוגניטיביים השפעתו על תפקוד קוגניטיבי-מוטורי תחת תנאי משימה כפולה בגיל הביניים טרם נבחנה באופן מספק.

מטרת העבודה: לבחון השפעת התערבות גירוי אולפקטורי לילי במשך שלושה שבועות על תפקוד הליכה עם משימה כפולה בקרב מבוגרים בגיל הביניים.

שיטות: מחקר התערבות בהקצאה אקראית עם סמיות בודדת. השתתפו 50 מבוגרים בגילאי 45-60 שנים (גיל ממוצע 49.1±3.8; 44% נשים). המחקר כלל: הערכה ואחריה שלושה שבועות של התערבות / פלסבו אחריהם בוצעה הערכה נוספת, הקבוצות התחלפו בתנאי החשיפה לשלושה שבועות נוספים, אחריהם בוצעה הערכה סופית. הערכות כללו: 1. הליכה עם וללא משימה כפולה 2. מבחן שטף מילולי . חושבו מהירות הליכה ומספר תשובות נכונות במטלה בודדת וכפולה וכן מספר מילים שנאמרו בדקה.

ממצאים ומסקנות: לאחר ההתערבות נמצא שיפור מובהק בביצועי ההליכה בתנאי הליכה רגילה (1.64, 1.59 ו־1.82 מטר לשנייה) ובתנאי משימה כפולה (1.42, 1.34 ו־1.61 מטר לשנייה) במצב הבסיס, בתנאי הפלצבו ובמהלך הגירוי האולפקטורי, בהתאמה (p<0.001). בביצוע הקוגניטיבי הודגם שיפור, כאשר מספר התשובות הנכונות עלה מ־13.0 ו־14.3 ל־16.2 (p<0.001). בנוסף, נמצא שיפור מובהק בשטף מילולי פונמי (10.7, 11.3 ו־12.8 מילים, בהתאמה; p<0.001). ממצאים אלו מצביעים על פוטנציאל של גירוי אולפקטורי לילי לתמיכה בתפקוד קוגניטיבי־מוטורי ולקידום חוסן תפקודי בגיל הביניים.