הקשרים שבין הקרבה הרגשית שבין אמהות מבוגרות ובנותיהן הבוגרות, דפוסי התקשורת שלהן, אישיותן ורווחתן הנפשית של האמהות

רקע: הקשר בין אם לבתה מתהדק עם הפיכת הבת לאם בעצמה ועשוי להשפיע רבות על רווחתן הנפשית של האמהות. קרבה רגשית היא מאפיין של קשרים שנמצא קשור לרווחה נפשית ונמצאה עלייה בו בקשר בין אם לבתה עם התבגרות הבת. השינויים הטכנולוגיים בשנים האחרונות יצרו דרכים מגוונות ליצירת קשר, שנמצאו כבעלות השפעה על תדירות ואיכות הקשר בין אמהות ובנותיהן, בנוסף למשתנים אישיותיים.

מטרת המחקר היתה לבחון את ההשפעה של סוגי תקשורת שונים, קרבה רגשית, ומאפיינים אישיותיים על הקשר בין האם המזדקנת לבתה הבוגרת שהפכה לאם בעצמה, ועל הרווחה הנפשית של האם.

שיטה: גויסו 52 אמהות ובנות, מתוכן 13 זוגות של אמהות ובנותיהן הבוגרות, שמילאו שאלוני דמוגרפיה, קרבה רגשית, סוג תקשורת, אומדן שביעות רצון מאמצעי התקשורת, רווחה נפשית, מעורבות רגשית וקרבה משפחתית ומאפייני אישיות.

תוצאות: נמצא כי מאפייני אישיות קשורים לרווחה נפשית, וקרבה רגשית נמצאה קשורה לשביעות רצון מסוג התקשורת בקרב האמהות. בנוסף, בקרב הקבוצה הכללית, מצפוניות נמצאה קשורה לתחושת קרבה רגשית. כמו כן, נמצא קשר בין תדירות תקשורת א-סינכרונית למרכיב אישיותי של מצפוניות, ובין רמת המעורבות הרגשית והביקורת המשפחתית בין אם לבתה לתדירות התקשורת הסינכרונית ביניהן.

דיון: נראה כי מאפייני אישיות וסוג התקשורת משפיעים על תחושת הרווחה הנפשית והקרבה הרגשית של אמהות מזדקנות, אך עשויים גם להיות מושפעים מתדירות התקשורת וממעורבות רגשית במשפחה. אנו מציעות מודל להתייחסות במערכת היחסים הזוגית בין אם לבתה, המתחשב גם בהתפתחות הטכנולוגית המשפיעה על אופן ותדירות התקשורת, ובאתגרים של נשים מזדקנות להתאים עצמן לדפוסים המשתנים.