
רקע: נשים זקנות מהוות קבוצה המיוצגת בחסר כרוני בתקשורת, ומוצגות לרוב כקורבנות פסיביות וחסרות אונים. תופעה זו מחריפה בעתות מלחמה, ולכן עולה הדחיפות לחשוף את מורכבות חייהן האמיתית. לתקשורת כוח עיצוב מכריע בכל הנוגע לתפיסות חברתיות-ציבוריות, ולפיכך יש חשיבות רבה לבחון כיצד היא בוחרת לספר את סיפורן של נשים אלה ואילו מסרים מועברים לציבור הרחב.מטרת העבודה לנתח באופן שיטתי ייצוג נשים מבוגרות בתקשורת בשתי מלחמות עכשוויות ולבחון אילו מסרים חברתיים ותרבותיים מועברים דרך תמונות וטקסטים, תוך השוואה בין ההקשר האוקראיני לישראלי.
שיטה: בוצע חיפוש ממוקד באתרי חדשות באמצעות מילות מפתח ("סבתא" ו"מלחמה", "אישה זקנה" ו"מלחמה") בגוגל חדשות, פורטלי חדשות ורשתות חברתיות בשפות אוקראינית ועברית. נאספו 41 כתבות מהתקשורת האוקראינית החל מהפלישה הרוסית בפברואר 2022, ו-18 כתבות מהתקשורת הישראלית החל ממלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023. בוצע ניתוח תוכן תמטי מעמיק של הטקסטים והתמונות הרלוונטיים.
ממצאים: זוהו שלוש תמות (1) נשים זקנות כקורבנות: טרגדיות משפחתיות רב-דוריות, סיפורי חייהן של נשים שנרצחו, ועדויות מרגשות של ניצולות שואה החוות טראומה מצטברת לאורך חיים שלמים. (2) נשים זקנות כמאפשרות רציפות והמשכיות משפחתית: משמשות כעמוד תווך רגשי במשפחה בזמן משבר. כל זאת בהקשרים של אבל, זיכרון וטיפול בנכדים בזמן שהוריהם נלחמים. (3) נשים בעמדות פעילות ומעצימות: ייצוג חוסן יוצא דופן, התנדבות יצירתית ושימוש בפרקטיקות מסורתיות כסריגה ובישול, ואף עימות ישיר עם האויב.
מסקנות: המחקר חושף כי בשתי החברות, נשים זקנות אינן רק נשאיות סבל אלא גיבורות שקטות הראויות להכרה ציבורית מלאה ומציע בסיס לפיתוח התערבויות חינוכיות שיעצימו אותן ויחשפו את תרומתן הייחודית בעתות חירום כדרך להתמודדות עם שיח גילני.
