עמדות גילניות, תפקוד קוגניטיבי וגנים הקשורים לאריכות ימים בקרב נשים מבוגרות

הזדקנות האוכלוסייה מעלה את הצורך בהבנת יחסי הגומלין בין גורמים פסיכו-חברתיים, תפקוד קוגניטיבי ומנגנונים ביולוגיים של הזדקנות בריאה. מחקרים מצביעים על כך שעמדות גילניות (Ageism) עשויות להשפיע על בריאותם ורווחתם הנפשית של מזדקנים, אולם, מעט ידוע על הקשרים בין גילנות, ביצועים קוגניטיביים וביטוי גנים הקשורים לאריכות ימים ובפרט בקרב נשים בבגרות ובהזדקנות.

במחקר השתתפו 28 נשים בגילאי 50–83, שחולקו לשתי קבוצות גיל: 50–65 (n=14) ו-66–83 (n=14). המשתתפות השלימו סוללת מטלות קוגניטיביות ממוחשבות, שאלוני גילנות, גיל סובייקטיבי, רווחה נפשית, חרדה ודיכאון, וכן שאלון סוציו-דמוגרפי. בנוסף נאספו דגימות תאי אפיתל מחלל הפה לצורך ניתוח ביטוי גנים הקשורים לאריכות ימים.

ממצאים ראשוניים הצביעו על קשר בין השכלה גבוהה יותר לבין רמות נמוכות יותר של גילנות סטריאוטיפית. קשר קרוב יותר לנכדים נמצא קשור לרווחה נפשית. כמו כן, נמצא כי הדיוק בביצוע הקוגניטיבי היה קשור לרמות חרדה נמוכות יותר ועמדות גילניות.

ממצאים ראשוניים אלו מדגישים את חשיבות שילובם של גורמים פסיכולוגיים, חברתיים וביולוגיים בחקר הזדקנות בריאה. השלמת המחקר בהיבט האפיגנטיקה תעמיק את ההבנה של תרומת הגילנות לבריאות פיזית ונפשית בגיל המזדקן.