
היכולת לרדת לרצפה ולקום ממנה מהווה מרכיב חשוב באצמעות תפקודית, בביטחון בתנועה וביכולת התמודדות לאחר נפילה. למרות חשיבותה, מיומנות זו אינה נבחנת ואינה מתורגלת באופן שגרתי בתוכניות אימון ושיקום רבות.
המטרה: לבחון את השפעתה של תכנית תרגול ייעודית לירידה וקימה מהרצפה על תפקוד, מהירות ביצוע ורמת העצמאות של משתתפים מבוגרים בקבוצת תרגול קהילתית.
שיטה: משתתפי הקבוצה ביצעו תוכנית תרגול שכללה עבודה על ניידות, כוח, שיווי משקל, קואורדינציה ומעברים דרך מנחים שונים, תוך דגש על רכישת אסטרטגיות בטוחות לירידה וקימה מהרצפה.
לפני תחילת התכנית ובסיומה בוצעה הערכה שכלל:1. מדידת זמן הנדרש לירידה למזרן וחזרה לעמידה 2. מבחן time up and go (TUG). דירוג רמת עצמאות בביצוע המשימה בסולם בן חמש דרגות, החל מחוסר יכולת לבצע את המשימה ועד ביצוע עצמאי ובטוח.
תוצאות: בתום תקופת ההתערבות נצפה שיפור בזמן ביצוע המשימה, שיפור בתוצאות TUG ועלייה ברמת העצמאות בביצוע ירידה וקימה מהרצפה. משתתפים אשר בתחילת התהליך נזדקקו לתמיכה חיצונית או ביצעו את המשימה בהיסוס, הצליחו לבצע אותה באופן עצמאי יותר ובביטחון רב יותר.
מסקנות: תרגול ייעודי של ירידה וקוימה מהרצפה הוא כלי פשוט, ישים ובעל משמעות תפקודית גבוהה, שילובו בתכמיות פיזיותרפיה ואימון למבוגרים עשוי לתרום לשיפור העצמאות, הניידות והבטחון התנועתי ולהפחית את החשש מפני נפילות ותלות באחרים.
