כיצד ניתן להתנגד לנרטיבי-העל של נשיות לא-מזדקנת?

נרטיבי-העל (master narratives) ההגמוניים המגדירים מהי נשיות "ראויה" בתרבות המערבית מושתתים על זיהוי של נשיות עם נעורים, ומכאן, מגדירים נשים זקנות כלא-נשיות. הניגוד נשיות-זיקנה מקבל משנה תוקף בנרטיבי-העל ההגמוניים של נשיות בתרבות הישראלית, נוכח הערכים המרכזיים של פוריות וילודה. התסריט התרבותי של נשיות לא-מזדקנת חובר למינניות וגורם לאפליה כפולה של נשים זקנות: כנשים, הן מופלות לעומת גברים. כזקנות, הן מופלות לעומת נשים צעירות יותר. נרטיבי-העל של נשיות מכתיבים, במידה רבה, את הזהויות של נשים לאורך החיים, את היחסים בין נשים צעירות לנשים זקנות יותר, ואת היחסים בין נשים וגברים בגילאים שונים. נרטיבים אלה משתקפים בזירות חברתיות שונות, בכללן עולמות היצירה, ואלה, בתהליך ספירלי, משמרים את כוחם ההגמוני של הנרטיבים התרבותיים.

הספר והרצאות המושב מבקשים לחשוף את הביטויים הסמויים של נרטיבי-העל ההגמוניים של נשיות לא-מזדקנת בזירות חברתיות ויצירתיות מגוונות. מהלך זה של הפיכת הסמוי לגלוי פותח פתח לבחינה ביקורתית של הסדר החברתי הגורם להדרה הכפולה של נשים זקנות ומגדיל את מרחב הבחירה, הרפלקציה, והסוכנות של נשים וגברים כאחד. מבחינה זו, העבודות המוצגות בספר ובמושב מעודדות התנגדות נרטיבית (narrative resistance) שמאתגרת את סיפורי המגדר הגילניים, התנגדות אשר תצמיח, בתקווה, נרטיבים אלטרנטיביים שיציגו מודלים מגדריים שוויוניים וגמישים של נשיות לאורך החיים.