תפיסות סובייקטיביות של הזדקנות זוגית: בחינה דיאדית של הקשר למדדי זוגיות ותפיסות הזדקנות אישיות

רקע:
תפיסות סובייקטיביות של הזדקנות נחקרו לרוב ברמת הפרט, בעוד שהעובדה שהן מתעצבות בתוך יחסים קרובים זכתה לתשומת לב מועטה. בני זוג חולקים חוויות, תהליכי הסתגלות ותכנון עתידי, ולכן גם המשמעויות שהם מייחסים להזדקנות עשויות להיות משותפות. בהתאם לכך הוצע לאחרונה המושג תפיסות ההזדקנות המשותפת הזוגית (Views of Couple Joint Aging) המתייחס לציפיות בנוגע להשפעת ההזדקנות על הקשר הזוגי. סולם שפותח למדידת המושג כולל תפיסות חיוביות ושליליות של הזדקנות משותפת, אשר נמצאו קשורות לאיכות הקשר הזוגי ולתפיסות הזדקנות אישיות.

מטרת העבודה:
לבחון האם תפיסות ההזדקנות המשותפת של הפרט ושל בן/בת זוגו קשורות לשביעות רצון זוגית, אי־ודאות ביחסים ותפיסות הזדקנות אישיות, ובהן גיל סובייקטיבי וחרדת הזדקנות.

שיטות:
במחקר השתתפו 101 זוגות הטרוסקסואליים בגילאי 40–65, הנמצאים במערכת יחסים ממושכת. שני בני הזוג מילאו באופן עצמאי שאלונים למדידת תפיסות ההזדקנות המשותפת, שביעות רצון זוגית, אי־ודאות ביחסים ותפיסות הזדקנות אישיות. הנתונים נותחו באמצעות מודל התלות ההדדית בין בני זוג (APIM).

ממצאים:
נמצא דמיון בינוני בין בני זוג בתפיסות ההזדקנות המשותפת. תפיסות שליליות של הזדקנות משותפת היו קשורות בשביעות רצון זוגית נמוכה ואי־ודאות גבוהה יותר ביחסים, הן ברמת הפרט והן ברמת בן/בת הזוג. לעומת זאת, תפיסות חיוביות ניבאו שביעות רצון זוגית רק ברמת הפרט. בנוסף, כאשר שני בני הזוג החזיקו בתפיסות שליליות גבוהות, הפגיעה בתפקוד הזוגי הייתה חזקה במיוחד.

מסקנות:
תפיסות ההזדקנות המשותפת הן תהליך זוגי ולא רק אישי. לתפיסות שליליות של אחד מבני הזוג עשויה להיות השפעה על רווחת הקשר של שני בני הזוג, ומכאן החשיבות של בחינת הזדקנות במסגרת דיאדית.