זהות, מציאות טראומטית משותפת וצמיחה: קבוצה טיפולית לעובדות צמודות ("עובדות זרות") מקיבוץ בעוטף עזה שחוו את מתקפת 7/10 יחד עם האזרחים הוותיקים בהם הן מטפלות

רקע
לאחר מתקפת 7/10/23, עובדות מהודו ומהפיליפינים, שטיפלו באזרחים ותיקים מקיבוץ אשר חווה פגיעה אנושה, נאלצו להתמודד עם טראומה רב־שכבתית: חשיפה ישירה לאירועי האלימות והטבח (אחותה של אחת המשתתפות נרצחה באותו היום), פינויים ממקום המגורים, והמשך טיפול באנשים שחוו בעצמם טראומה, שכול ופגיעה בתחושת הביטחון. זאת בנוסף לאתגרים ה"רגילים" שחוות עובדות צמודות, המטפלות באנשים המתמודדים עם אתגרי הזיקנה.

הבחירה במונח "עובדות צמודות" על פני "עובדות זרות" נועדה לערער על שיח הממקם נשים אלו כ"אחרות", ולהדגיש את מקומן הקרוב, הרציף והמשמעותי בחיי האזרחים הוותיקים שבהם הן מטפלות. עובדות אלה מהוות לא פעם "אוכלוסייה שקופה".

מטרת העבודה
לתאר ולהמשיג התערבות קבוצתית מתמשכת לעובדות צמודות, שהתקיימה במקום המגורים הזמני של הקהילה - כחלק ממענה טיפולי מותאם תרבותית לאחר טראומה קולקטיבית.

שיטות
הקבוצה הטיפולית מנתה שמונה מפגשים בהנחיית שתי עובדות סוציאליות בהנחיה ב-co, ביוזמת מרכז חוסן והמחלקה לשירותים חברתיים באשכול ובליווי הדרכה לצמד המנחות. הקבוצה היוותה המשך לשתי קבוצות קודמות שהתקיימו באתר הפינוי במלונות ים המלח ובהמשך באתר המגורים הזמני של הקיבוץ. המפגשים נערכו באנגלית, שאינה שפת האם של המשתתפות או המנחות, וכללו גם שינויים במפגשים עקב מבצע "שאגת הארי" שהתרחש במהלך קיום הקבוצה.

ממצאים ומסקנות
הקבוצה אפשרה מרחב הכרה, הקשבה, שייכות, עיבוד רגשי ונרמול תגובות טראומטיות בקרב מטפלות המתמודדות עם בדידות, מחויבות טיפולית אינטנסיבית, מרחק ממשפחותיהן ופערים תרבותיים של חיים בארץ זרה. ניכרו אתגרים ייחודיים: תלות בלוחות הזמנים ובמצבם של המטופלים, שונות בין־תרבותית בתוך הקבוצה, מחסומי שפה והמשך מציאות מלחמתית.

הקבוצה קידמה תהליכי חוסן וצמיחה אישית וקבוצתית.

ההתערבות הקבוצתית מדגישה את הצורך בהכללת עובדות צמודות במענים גרונטולוגיים ומודעי-טראומה, כחלק בלתי נפרד ממערך השיקום של קהילות לאחר אסון.