תיקוף מדד שבריריות אלקטרוני בנתוני קופת חולים כללית

רקע

שבריריות (frailty) הינה תסמונת גריאטרית שכיחה המתבטאת בחולשה ובהאטה, והיא מהווה סיכון מוגבר להתדרדרות בריאותית ותפקודית בקרב זקנים. מדדי שבריריות אלקטרוניים המבוססים על נתונים מנהליים וקליניים מאפשרים זיהוי פרואקטיבי של אוכלוסיות יעד והפנייה להתערבויות מותאמות בקנה מידה רחב.

מטרה

התאמה של מדד שבריריות אלקטרוני לנתוני שירותי בריאות כללית ותיקופו מול תוצאים בריאותיים וציון שבריריות קליני.

שיטות

מחקר רטרוספקטיבי תצפיתי במידע מוּתמם מתיקים רפואיים של מבוטחי שירותי בריאות כללית בני 65 ומעלה. מדד השבריריות, המבוסס על מדד דומה שפותח בקופ״ח מאוחדת, כולל 36 משתנים רפואיים, תפקודיים וקוגניטיביים, וסווג לארבע רמות סיכון לשבריריות: איתנות, שבריריות קלה, בינונית וחמורה. המדד תוּקף מול תמותה ואשפוזים חוזרים, ונבחן המתאם עם ציון שבריריות מהערכה גריאטרית כוללנית. בנוסף נבדקה שכיחות תוצאים שליליים לאחר ניתוחים מסוימים, כדי לבחון שימוש במדד כהמלצה לביצוע ההתערבויות הללו.

ממצאים

קוהורט המחקר כלל 641,748 אנשים, מהם 56% נשים, ו- 15.7% בני למעלה משמונים וחמש. שכיחות הלקויות ורמות השבריריות עולה עם הגיל ותואמת דיווחים קודמים. נמצא קשר מובהק בין רמת השבריריות לבין תמותה ואשפוזים חוזרים. שיעור התמותה השנתי עלה מ-0.9% באיתנים ל-18.7% בשבריריות חמורה (p<0.0001), ובקרב מנותחי TAVI, מ-5.9% ל- 23% (p<0.0001). נמצא מתאם בינוני-גבוה בין המדד האלקטרוני לציון שבריריות מהערכה גריאטרית כוללנית (r=0.51, p<0.001).

מסקנות והשלכות למדיניות
מדד שבריריות אלקטרוני, המחושב באופן שוטף על בסיס נתוני עתק הזמינים בתיק הרפואי, מאפשר זיהוי שיטתי של זקנים בסיכון והטמעת התערבויות ממוקדות, על אף מגבלות המידע בתיקים רפואיים (כגון קידוד חלקי או שגוי). שילובו במערכות מידע קליניות יתמוך בפיתוח מדיניות פרואקטיבית ומבוססת נתונים בניהול בריאות האוכלוסייה.