
רקע ומטרות: ירידה בניידות עשויה להתחיל כבר בגיל הביניים (45-64), וזיהוי מוקדם של אוכלוסיות בסיכון עשוי לצמצם את השפעתה השלילית על תהליכי ההזדקנות. עד כה לא פותח כלי דיווח-עצמי ייעודי ותקף להערכת ניידות באוכלוסייה זו וכלי הדיווח העצמי הקיימים עלולים להציג אפקט תקרה. לפיכך, מטרת המחקר הייתה לפתח את ה־Mobility in Middle-Age Questionnaire (MMQ) ולבחון את תקפותו ומהימנותו בעברית ובאנגלית.
שיטות: פריטי השאלון פותחו באמצעות ועדת דלפי שכללה 10 מומחים מתחומי השיקום, הפיזיותרפיה והגריאטריה מישראל ומארצות הברית. השאלון כולל שני תתי-נושאים: (1) יכולת ניידות נוכחית ו־(2) שינוי בניידות במהלך השנה האחרונה. תכונותיו הפסיכומטריות נבחנו בקרב 594 משתתפים מישראל ו-610 משתתפים מארה"ב, בני גיל הביניים. נבדקו עקיבות פנימית, מהימנות מדידה חוזרת, אפקט תקרה/רצפה אל מול גרסה מקוצרת של שאלון ה- SF-36 [10-item Physical Functioning (PF-10)], ותוקף מבנה באמצעות ניתוח גורמים )מגשש ומאשש - (EFA and CFA. בנוסף, נבחן המתאם בין ה־MMQ לבין שאלון ה- PF-10.
תוצאות: ועדת הדלפי הסכימה על 16 מתוך 24 הפריטים. ל-MMQ עקיבות פנימית גבוהה מאוד (α=0.94 באנגלית; 0.92 בעברית) ומהימנות מדידה חוזרת גבוהה (ICC=0.89-0.90). ניתוח הגורמים תמך במבנה של שני תתי־סולמות. נמצא כי ל- MMQ אפקט תקרה נמוך יותר לעומת PF-10, הן במדגם האמריקאי והן במדגם הישראלי (3.9% לעומת 34.5% בארה"ב; 0.17% לעומת 25.25% בישראל, p < 0.001).
דיון ומסקנות: ה־MMQ הוא כלי חדש, תקף ומהימן להערכת ניידות בגיל הביניים, העשוי לתרום לזיהוי מוקדם של ירידה תפקודית. השאלון מציג יתרון בהשוואה לכלי הערכה קיימים שנבחנו בקרב אוכלוסייה זו. עם זאת, נדרש מחקר המשך לבחינת כושר הניבוי, הרגישות לשינוי ופיתוח גרסה מקוצרת.
