היערכות מערכת הבריאות בישראל להזדקנות האוכלוסייה

רקע:העלייה המשמעותית בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה בישראל מציבות אתגר משמעותי בפני מערכת הבריאות.אוכלוסיית הזקנים (כ-13%מהמבוטחים בקופות החולים ב-2025) צפויה לצרוך44% -57% מכלל הוצאות הבריאות עד2050,כתוצאה מכך, העומס על מערכת הבריאות צפוי לעלות בהתאם. משרד הבריאות גיבש תוכניות "הזדקנות מיטבית" כדי להיערך להזדקנות האוכלוסייה,אך דוח משרד מבקר המדינה שיוצג כאן,מצא פערים מהותיים בהיערכות מערכת הבריאות.

מטרת העבודה:בחינה ביקורתית ויסודית של היערכות מערכת הבריאות בישראל לאתגרים דמוגרפיים אלו, תוך התמקדות בארבעה צירי ליבה: הארכת תוחלת חיים בריאים, זיהוי ומדידה של שבריריות(Frailty), קידום רפואה מונעת,ויישום החלטות ממשלה הנוגעות לכוח אדם ותשתיות אשפוז.

שיטות:הביקורת, שנערכה בין ינואר לאוקטובר 2025, כללה ניתוח נתונים מינהליים של בני 65 ומעלה מארבע קופות החולים,סקרים בקרב 240 רופאי משפחה ו-480 זקנים, וכן ניתוח של מדגם מייצג של כ-230 תיקים רפואיים.ממצאים ומסקנות:א.תוחלת חיים ושבריריות: משרד הבריאות לא קבע יעדים מדידים להארכת תוחלת חיים בריאים,וחסר מדד שבריריות לאומי אחיד. שימוש במדד שבריריות לחישוב תוחלת חיים בריאים מראה תוחלת חיים בריאים קצרה משמעותית ממדידה סובייקטיבית שעורך הלמ"ס.ב. רפואה מונעת: קיים מיעוט בפעולות מונעות (93% מהמתועדות לא בוצעו בממוצע),השקעה נמוכה (כ-1.5% מהתקציב) ומיקוד בזקנים חולים, במקום בבריאים.ג.כוח אדם ותשתיות: מקצוע הגריאטריה נותר "במצוקה", עם שיעור רופאים מומחים ומתמחים נמוך שצפוי לרדת. שיעור מיטות האשפוז (גריאטרי וכללי) ל-1,000 איש מעל גיל 75 ירד וצפוי להמשיך לרדת.המלצות: נוכח הקושי בהרחבת תשתיות גריאטריות בקצב הנדרש יש לפתח מדיניות לאומית הכוללת יעדים להארכת תוחלת החיים הבריאים; פיתוח מדד שבריריות לאומי; בחינה מחודשת של הקצאת המשאבים לרפואה מונעת והקצאתם גם בקרב אלו שיהיה ניתן למנוע אצלם את חולי; וגיבוש מדיניות אחידה, שמטרתה שימור הבריאות והארכת שנות חיים בריאים.