אל תגיד "כשהייתי צעיר שיחקתי" – שחק והיה צעיר

מתי הפסקנו לשחק – ומה איבדנו בדרך? משחקיות נתפסת לעיתים כמאפיין של הילדות, אך מחקרים מצביעים עליה כמשאב אנושי הנשמר לאורך החיים ועשוי לתרום להתמודדות, לקשרים חברתיים, לחוסן ולרווחה נפשית גם בגיל השלישי.

ההרצאה תציע לראות במשחקיות לא רק פעילות אלא עמדה כלפי החיים – היכולת לפגוש מציאות משתנה בגמישות, סקרנות, הומור, דמיון ופתיחות לאפשרויות חדשות. ממצאים עדכניים מדגישים במיוחד את תרומתה של המשחקיות החברתית ל־flourishing ולרווחה הנפשית.

לכך מצטרפת המציאות הישראלית הייחודית. מחקרים שנערכו במהלך מלחמת חרבות ברזל מצביעים, לצד המחירים הכבדים של המלחמה, גם על תהליכים מפתיעים: שיתוף פעולה בין־דורי, הכרה מחודשת בתרומתם של מבוגרים ואף ירידה נתפסת באייג`יזם. מחקר ישראלי נוסף בחן משחקיות, דמיון וחוסן בזמן מלחמה ומציע לראות ביכולת המשחקית משאב גם בתנאי איום מתמשך.

ההרצאה תציע כי משחקיות בגיל המבוגר אינה ניסיון להישאר צעירים – אלא היכולת להמשיך להיות סקרנים, מחוברים, יצירתיים וחיוניים גם כשהמציאות נעשית קשה.