ההרצאה תציג, תנתח את תהליך הקמתם של תאגידי המים והביוב במסגרת הרפורמה במשק המים והביוב, ותבחן את המשמעויות וההשלכות של מערך ניהול משק המים בפרט על הרשויות המקומיות הערביות. ההנחה היא כי מדיניות כלל ארצית גורפת תקפה גם לגבי הרשויות והתושבים הערבים, על אף מצבם הייחודי מבחינה סוציו-כלכלית, תפקודית ומבנית. בהתבסס על הנחה זו, נבחנת מערכת היחסים בין הרשויות המקומיות ותאגידי המים והביוב. השאלות העיקריות שעולות בו הן האם הקמת תאגיד המים והביוב קדמה את הניהול, ההספקה וחלוקת משק המים ברשויות המקומיות הערביות? האם נלקחו בחשבון ההקשרים המיוחדים של היישובים הערביים מבחינה מבנית ותרבותית? האם התאגידים מחלישים את הרשויות המקומיות, במיוחד הערביות? האם יש סתירה או חל שינוי במדיניות הביזור באשר להקניית סמכויות לרשויות המקומיות כיזם וכספק של שירותים מוניציפליים לאזרחים? האם נפגע התהליך הדמוקרטי ברשויות המקומיות הערביות עקב בחירתם של דירקטורים שאינם נבחרי ציבור? ומה הן ההשלכות של הקמת התאגיד על אופי ואיכות שירות המים והביוב?.
בהרצאה נציג חלק מכמה סוגיות אוניברסליות שכרוכות ביישום רפורמת התאגידים. לצדן נסקור גם סוגיות ייחודיות לרשויות ולתאגידים ערביים שמקורן בתנאים גאוגרפיים, מבניים, ניהוליים וסוציו-כלכליים. תאגידי המים והביוב מטמיעים נורמות חדשות בנוף היישובי הערבי המבוססות על שיתוף בין-יישובי, ועל תרבות תשלום עבור שירותי מים וביוב. הואיל והיישובים הערביים מתמודדים עם בעיות ייחודיות, אלה מחייבות פתרונות שהולמים את מצבם, לצד ההתמודדות עם סוגיות אוניברסליות הקשורות ביישום רפורמת משק המים והביוב. על אף הדעה הרווחת בציבור, לא נמצאה הוכחה לניסיון לקשור בין עליית מחיר המים להקמת תאגידים. אך הציבור מצדו חותר להורדת מחירי המים, ולייעול ניהולו של משק המים והביוב, ורצונו מחייב את הרשויות המקומיות ורשות המים בבחינה מעמיקה.
רבים טוענים כי הקמת תאגידי מים וביוב נעשתה על חשבון הרשויות המקומיות. נראה כי מוטלת חובה על השלטון המרכזי לחזק את הרשויות המקומיות, ועל התאגידים לשמש זרוע שלהן בניהול משק המים והביוב ביעילות. כמו כן על הממשלה מוטלת החובה להבהיר כי הפרטת שירותי המים והביוב לא תתבצע בהתאם לכללי השוק החופשי אלא תוודא את המשך הפיקוח ותבטיח אספקה סדירה של שירות חיוני זה.
הקמת תאגידים לניהול משק המים והביוב ניצבת בפני אתגרים רבים. ההתמודדות אתם מסתמנת כרפורמה לרפורמה של התאגוד. סממניה הם צמצום מספר התאגידים באמצעות מיזוגם כדי להבטיח יעילות כלכלית במיוחד לחלשים מביניהם – כל התאגידים הערביים. הבטחת יעילות זו מחייבת להגדיל את מספר הצרכנים השייכים לתאגידים האזוריים ומקבלים שירותים מהם. החלטת הממשלה האחרונה אימצה את המלצות ועדת ניסן ואפשרה את הקמתם של תאגידים חד ראשותיים, אך התנאים שנקבעו בה אינם תקפים ליישובים הערביים. כך, עלול להיווצר מצב שבו יישובים עירוניים יהודיים ינוהלו על ידי תאגידים עירוניים חד ראשותיים, במיוחד באזור המרכז, לעומת היישובים בפריפריה שיתאגדו במספר מצומצם של תאגידים אזוריים מעורבים יהודיים וערביים. עוד אתגר קשור להכנסות ולעצמאות הכלכלית של תאגידים חלשים. ייתכן שהמשאבים שהוקצו לפיתוח תשתית המים והביוב ביישובים הערביים הם בחזקת הזדמנות שלא תחזור, אך כל הסימנים מצביעים על כך שהתאגידים הערביים בהרכבם כיום, לא יוכלו להיות רווחיים, במיוחד אם יידרשו להחזיר לרשויות המקומיות חלק מערך הנכסים שנאמד בסקר. נטייתו של משרד האוצר היא לקדם רפורמה מוחלטת, שבמהותה מפקידה את כל האחריות לאספקת שירותי המים והביוב בידי חברות עסקיות פרטיות. נותרה אפוא שאלה פתוחה איזה סוג של מפת תאגידים תיווצר, והאם מפה זו תאפשר יציבות כלכלית ותקציבית לתאגידים הערביים, או שמא שלא בטובתם תגבר תלותם הכלכלית וכניעתם לסחרור כפי שהתרחש בקרב הרשויות המקומיות הערביות. יש לגבש אמצעי מדיניות אשר ימנעו כל אפשרות כזו של מעגל קסמים והנצחת החולשה הכלכלית, התלות במענקים ותפקוד לא נורמטיבי.
