בשנתיים האחרונות מיפינו מגזרים תעשייתיים עתירי שימוש במים, אשר להערכתנו זקוקים לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים כדי להקטין את צריכת המים ליחידת מוצר וכדי לאפשר שחרור המים הנפלטים תוך שימור הסביבה. זאת במטרה להאיר על צרכים לפתרונות שיאפשרו גידול המגזרים העסקיים וחיזוקם הכלכלי.
המחקר התמקד בששה מגזרים עסקיים של תעשיות גלובליות עתירות מים שזוהו כבעלי חסמי גידול המחייבים שפור וחדשנות בטכנולוגיית המים:
בכל סקטור נסקר מהלך המים בסקטור לפי הדיאגרמה המצורפת:
במהלך העבודה, בשלבי לימוד וניתוח הסקטורים השונים, ניתן היה להבחין בבירור שהסקטורים מתחלקים לשתי קבוצות, שבחרנו לקרוא להן: "תעשיות פתוחות" ו"תעשיות סגורות".
התעשיות הפתוחות כוללות את תעשיית קידוח והפקת הגז והנפט ואת תעשיית כריית המחצבים. הן מיוחדות בכך שמיקום האזור התעשייתי מוכתב מתוך מיקום המחצב ולא משיקולי נוחות וכדאיות. עובדה זו הופכת את האתגרים הקשורים במים למודגשים הרבה יותר, כיוון שאין אפשרות לקבוע את מיקום המפעל בקרבה למקורות מים מצד אחד, או בקרבה למפעלים מתאימים לטיפול בשפכים או אזורים נוחים לפליטת השפכים לסביבה.
מפעלי תעשיות סגורות, כמו למשל – תעשיית המזון והמשקאות, הפרמצבטיקה המיקרואלקטרוניקה והמתכת, ממוקמים בדרך כלל, באזורי תעשייה מוגדרים, דבר שמקל על תפעול המפעל מבחינת זמינות תשתיות מים וטיפול בשפכים. אולם, לעיתים, דווקא תעשיות כאלה, הנמצאות במדינות חשוכות במים או באזורים במדינות הסובלים ממחסור במים, הן הנדרשות להרחבת המחזור וההשבה כצורך חיוני להקטנת צריכת המים.
מטרת המחקר היא לעזור לחברות המים הישראליות למצוא הזדמנויות להרחבת העסקים בעולם. יוצגו אתגרים עיקריים למספר מגזרים תעשייתיים שנותחו והצעות לתעשיית המים הישראלית איך למנף צרכים אלה להגדלת העסקים הגלובליים.
העבודה נעשית ע"י מוסד שמואל נאמן למחקרים במדיניות לאומית במסגרת המרכז למצוינות תעשייתית בשיתוף עם ניוטק במשרד המסחר והתעשייה והתעסוקה ומכון היצוא.
