רקע: יתר פעילות של בלוטת הפרתירואיד (SHPT) באי ספיקת כליות מביא לעלייה משמעותית בתחלואה ובתמותה בחולים אלו. המנגנון התוך תאי המביא ל-SHPT עדיין אינו ידוע. במחקר נבדקה החשיבות של מסלול ה-mTOR בפרוליפרציה של תאי הפרתירואיד. שיטות: SHPT הושרה על ידי תזונה דלה בסידן או תזונה עשירה בזרחן עם תכולת אדנין גבוהה בחולדות. שיעור הפרוליפרציה נמדד באמצעות צביעת BrdU או Ki67 של הבלוטות. רמת החלבונים במסלול ה-mTOR נמדדה באמצעות western blot. מעכב המסלול, רפאמיצין (rapamycin), הוזרק באופן תוך צפקי או הוסף למדיום בו נשמרה הבלוטה. אי ספיקת כליות הושרתה בעכברים שעברו knock-in ב--/-rpS6P, אחד מחלבוני המטרה של מסלול ה-mTOR כך שהוא לא יכול לעבור זרחון בשיירי ה-serine. תוצאות: מסלול ה-mTOR משופעל בבלוטות פרתירואיד של חולדות עם SHPT כפי שהודגם על ידי עלייה בזרחון של רכיבים שונים במסלול. רפאמיצין הביא לעיכוב בשפעול המסלול והפחית את הפרוליפרציה של תאי בלוטת הפרתירואיד בשני המודלים של SHPT. רפאמיצין הביא לעיכוב הפרוליפרציה של הבלוטה, בין אם ניתן באופן מונע או טיפולי. לצורך בדיקת אפקט ישיר של עיכוב במסלול על הבלוטה, בלוטות של חולדות אורמיות נשמרו בתרבית עם רפאמיצין, דבר זה הביא לעיכוב הפרוליפרציה של הבלוטות לעומת בלוטות שהודגרו ללא רפאמיצין. רמת הורמון ה-PTH עלתה יותר באופן משמעותי ומובהק בעכברי wild type מאשר בעכברי ה-knock-in של -/-rpS6P בתגובה להשראת אי ספיקת כליות. מסקנות: במחקר זה הודגם לראשונה כי מסלול ה-mTOR משמש כווסת מרכזי של הפרוליפרציה של תאי בלוטת הפרתירואיד ב-SHPT, תופעה אשר נמנעת על ידי מתן רפאמיצין.
