רקע: רק אצל 7-16% מהילדים המאושפזים עקב דמ"ח שנרכש בקהילה מזוהה בצואה מחולל חיידקי. תוצאת תרבית הצואה זמינה רק לאחר 3-4 ימים והעלות של זיהוי חיידק כשמבצעים תרביות צואה כשגרה גבוהה מאד. בזיהום ב-Shigella קיימת התוויה מוחלטת לטיפול אנטיביוטי (בשאר החיידקים על פי שיקול קליני). מטרות המחקר היו לזהות מאפיינים בעת קבלת הילד לאשפוז המנבאים ביעילות 1. זיהום חיידקי כדי להגדיר אוכלוסיית יעד לביצוע תרבית צואה 2. זיהום ב-Shigella כדי להתחיל טיפול אנטיביוטי מיידית.
שיטות: מחקר רטרוספקטיבי בו נכללו 634 ילדים שאושפזו עקב דמ"ח שנרכש בקהילה במרכז הרפואי "מאיר" בשנים 2007-2009. מהתיקים הרפואיים נאסף מידע שהתקבל בעת קבלת הילדים. על סמך מאפיינים אפידמיולוגיים וקליניים בלתי תלויים של זיהום חיידקי שנמצאו בניתוח הרב משתני, פותחו שני מודלים שהאחד מנבא זיהום במחולל חיידקי, והשני מנבא זיהום ב-Shigella.
תוצאות: 126 (20%) ילדים סבלו מזיהום חיידקי (8.1% Campylobatert jeunii -,
6.6%- Shigella sonnei ו-5.4% Salmonella sp.).
המודלים שפותחו מוצגים בטבלה:
מסקנות: שימוש במודלים מאפשר: 1. לזהות את חלק הארי של המחוללים תוך הפחתה מספר תרביות הצואה בכ-50%. 2. להעלות משמעותית את שיעור הטיפול בעת הקבלה בזיהום ב-Shigella (באוכלוסיית במחקר מ-65.4% ל-83% מהילדים).
