רקע: כ-10% מהילדים חולים באסתמה ורבים מהם זקוקים לטיפול מניעתי ממושך ולהימנעות מהגורמים המעוררים התקפים.
מטרה: לזהות מאפיינים של הורים המשפיעים על דרגת השליטה באסתמה של ילדיהם.
שיטות: דרגת השליטה באסתמה נמדדה בילדים בגיל 4-11 שנים, אשר קיבלו מרופאם טיפול מונע בשאיפה של סטרואידים, באמצעות שאלון השליטה באסתמה ((C-ACT. השפעות אפשריות של מאפייני ההורים, הילד, המחלה והרופא על דרגת השליטה ועל היענות ההורים נבדקו באמצעות מודלים ליניאריים רב משתנים, בהתבסס על מודל האמונות הבריאותיות (HBM).
תוצאות: המחקר כלל 354 ילדים והוריהם. 63.6% טופלו ע"י רופאי ריאות ילדים ו-36.4% טופלו ע"י רופאי ילדים. נמצא כי ב-53% מהילדים האסתמה לא היתה בשליטה מלאה. רק 53% מההורים דיווחו כי הם נותנים לילדיהם טיפול מונע בשאיפה של סטרואידים באופן קבוע, 65% השתדלו להימנע מהגורמים המעוררים בתוך הבית ו-49% השתדלו להימנע מהגורמים המעוררים מחוץ לבית. המאפיינים שנמצאו משפיעים על דרגת השליטה היו: נקיטת ההורים בפעולות למניעה, תפיסת האיום מהמחלה, תפיסת התועלת מהטיפול, מסוגלות עצמית, הורים שנולדו בישראל והורים חילוניים ((p<0.001, R2=0.29. המאפיינים שנמצאו משפיעים על נקיטת ההורים בפעולות למניעה היו: ידע שאסתמה מחלה כרונית, תפיסת חסמים נמוכה מהסטרואידים, תפיסת התועלת מהטיפול, תמיכה חברתית, תפקוד הורי יעיל, גיל צעיר יותר של האם, מצב כלכלי בינוני ורופא ריאות ילדים כרופא המטפל (p<0.001, R2=0.26). מאפיינים אלו מסבירים יחד את התנהגותם הבריאותית של ההורים הדרושה כדי להביא לשיפור במחלת האסתמה של ילדם.
מסקנות: היענות ההורים ודרגת השליטה באסתמה של ילדיהם אינן משביעות רצון. לאור ידיעת מאפייניהם של ההורים, המעכבים או המחזקים את נקיטתם בפעולות למניעת התקפים ואת דרגת השליטה באסתמה, ניתן יהיה לפתח תכנית חינוכית מותאמת לקבוצות שונות של הורים בעלי מאפיינים דומים.