רקע: השיטות המועדפות לקבלת דגימת שתן לתרבית בתינוקות הינן צנתור שלפוחית השתן באמצעות קטטר חד-פעמי (קח"פ), או דיקור על חיקי (SPA). דיקור על חיקי הינה שיטה מדויקת אך כרוכה בכאב, וקשה לעיתים טכנית כאשר כיס השתן אינו מלא. לגבי דגימות הנלקחות לתרבית בקח"פ, ישנם מספר מאמרים הממליצים שלא להשתמש בטיפות השתן הראשונות בשל האפשרות לזיהום חוץ ע"י חיידקים המאכלסים את השופכה, אך ישנן תוצאות סותרות לגבי נתון זה. במחקר זה ניסינו לפצל דגימות שתן לתרבית שנלקחו בקח"פ לדגימה מוקדמת ודגימה מאוחרת, ולהשוות ביניהן.
שיטות: מחקר פרוספקטיבי בחדר מיון ילדים במרכז הרפואי שערי-צדק. נכללו במחקר ילדים עד גיל שנתיים שעברו בדיקת שתן ע"י הכנסת קח"פ בשל חשד לדלקת בדרכי השתן.
תוצאות: נאספו 223 זוגות של דגימות שתן מוקדמות ומאוחרות על ידי קח"פ. לא נצפה הבדל בין דגימות השתן המוקדמות לדגימות השתן המאוחרות כאשר הסף להגדרת תרבית השתן כחיובית היה מספר מושבות חיידקים מעל 50,000 למ"ל.
כאשר הסף להגדרת התרבית כחיובית היה מעל 10,000 למ"ל, ב-8 מקרים נצפתה צמיחה בדגימת השתן המוקדמת בלבד לעומת 2 מקרים בהם נצפתה צמיחה בדגימת השתן המאוחרת בלבד (p=0.029).
בדגימות עם צמיחה של פחות מ-10,000 מושבות חיידקים למ"ל, ב-14 מקרים נצפתה צמיחה בדגימת השתן המוקדמת בלבד לעומת 4 מקרים בלבד בהם נצפתה צמיחה בדגימת השתן המאוחרת בלבד (p=0.009).
מסקנות: בלקיחת דגימת שתן לתרבית ע"י קח"פ, אין לשלוח את טיפות השתן הראשונות למעבדה בשל סיכוי גבוה יותר לקונטמינציה ותשובה חיובית כוזבת. על ידי כך ניתן להפחית את שיעור זיהומי החוץ בבדיקות שתן הנלקחות ע"י קח"פ ולמנוע טיפול אנטיביוטי ובדיקות הדמיה מיותרות.
