מעקב לטווח ארוך אחר ילדים שנולדו עם אטמות של הוושט עם או ללא נצור קני-וושטי.

מטרת המחקר: מחקר רטרוספקטיבי שבחן את התחלואה באוכלוסיית הילדים אשר נולדו עם אטמות הוושט, בתקופה הבתר ניתוחית ובשנים הראשונות לחייהם בקהילה.
שיטות: נסקרו הרשומות הרפואיות של 72 ילדים שנולדו וטופלו עקב אטמות הוושט בבית החולים לילדים ע"ש אדמונד וליל ספרא במרכז הרפואי ע"ש שיבא בין השנים 1990-2011.
בוצעו ראיונות טלפוניים עם הוריהם של 46 מהם. סוכמו הנתונים הדמוגרפיים, המהלך סביב הניתוח והמעקב ארוך הטווח של ילדים אלה.
תוצאות: נמצאה שכיחות גבוהה יותר של אטמות הוושט בקרב בנים ובהריונות שהחלו במהלך עונת החורף.  שיעור התמותה היה 19.4% בקרב המטופלים ונבע בעיקר ממומים מולדים נלווים ומסיבוכי פגות.
במהלך השנתיים הראשונות לחיים דווחו אירועים  חוזרים של חסימת ההשקה ע"י מרכיבי מזון (80%), אשפוזים חוזרים עקב היצרות בהשקה (48%) וזיהומיים נשימתיים חוזרים במהלך ארבע השנים הראשונות לחיים (43.5%). סביב גילאים 4-6 שנים חלה ירידה בבעיות הרפואיות מהם סבלו רוב החולים בסדרתנו, אך, תגובתיות יתר של דרכי האוויר נותרה נפוצה גם בילדות המאוחרת ובגיל ההתבגרות (מעל 30%). עיכוב בגדילה תואר במחצית מהילדים, אך לרוב הפער הושלם עד גיל 8 בממוצע.
מסקנות: מחקרנו מצביע על תחלואה ניכרת בשנתיים הראשונות לחיים של ילדים עם אטמות הוושט.
תחלואה זו בעיקרה במערכות המערבות את המום המולד: מערכת הנשימה ומערכת העיכול המשפיעות ישירות על שגשוג הילד.
בגילי הגן ובית הספר ~ 6 שנים, רוב ההורים טוענים שילדיהם מנהלים אורח חיים רגיל וחופשי מתסמיני עבר.
לאור ממצאנו, ממליצים אנו כי במהלך השנים הראשונות לאחר תיקון אטמות הוושט יתבצע מעקב צמוד אחר ילדים אלו במרפאות רב תחומיות.
מטרת מרפאות רב תחומיות אלו תהיה מניעת תחלואה מיותרת כפי שנצפתה במחקרנו.