האם קלינדמיצין הינה "תרופת הקסם" לזיהומי פצע ורקמה רכה בקהילה?

רקע:

Staphylococcus aureus הינו פתוגן שכיח בילדים וגורם לזיהומים שטחיים וחודרניים.

זנים עמידים למתיצילין (MRSA) הנרכשים בקהילה הפכו בשנים האחרונות לבעיה מרכזית בבריאות הציבור, עקב כך, עולה השימוש בקלינדמיצין כטיפול אמפירי במקומות רבים בעולם. כמו כן, נהוג להשתמש בקלינדמיצין כ"טיפול הצלה" בזיהומים קשים הנגרמים ע"י Staphylococcus aureus .

מטרה :

לאפיין את בידודי ה S.areus מהקהילה,  ולתעד את דפוסי הרגישות שלהם לאנטיביוטיקה.

שיטות:

העבודה הינה רטרוספקטיבית ובוצעה בשיתוף עם המעבדה המרכזית של "מכבי שירותי בריאות" .

נבדקו רטרוספקטיבית כל תרביות הפצע שנשלחו מכלל מבוטחי "מכבי" בשנים 2009-2012.

נבדקו מאפייני הרגישות  של בידודי S.aureus  מתרביות פצע לתכשירים אנטיביוטיים שונים, לאורך ציר הזמן ובחלוקה לקבוצות גיל שונות..

תוצאות:

נסקרו 7147 בידודים של S. aureus .

שכיחות החיידקים העמידים למתיצילין הייתה יציבה לאורך 4 השנים שנבדקו ועמדה על 15%, בקרב ילדים שכיחות ה MRSA בשנים האחרונות עמדה על 3-4% בלבד.

עמידות של S.aureus  לטרמטופרים סולפה הינה נמוכה יחסית ועומדת על 3% בממוצע הן בקרב זני ה MSSA והן בקרב זני ה MRSA .

בשנת 2012 חלה עלייה משמעותית בעמידות של S. aureus לקלינדמיצין בהשוואה לשנים הקודמות (ר' טבלא):

מסקנות:

לאור הממצאים הללו נראה כי קלינדמיצין אינה מתאימה לשמש כטיפול אמפירי לטיפול בזיהומי פצע ורקמה רכה.

לעומת זאת, התכשיר  טרמטופרים – סולפה, עשוי לשמש כאלטרנטיבה למצבים קליניים אלו.