רקע: מוות פתאומי לא מוסבר בתינוקות (Sudden Unexpected Infant Death-SUID) הוא אירוע נדיר אך טרגי. הבנת הסיבות למקרים אילו פחותה בארץ, יחסית לארצות אחרות בעולם. למרות החניות קודמות של משרד הבריאות לחקירה בכל מקרה, המידע שמתקבל כיום מועט ואינו מספק, ובמיוחד בנוכחות הגישות התרבותיות והחברתיות בארץ כלפי נתיחות לאחר המוות.
מטרה: לתאר הנחיות חדשות של משרד הבריאות, את הרציונל מאחוריהם ואת תפקידם של רופאי ילדים בקהילה.
שיטות: במשרד הבריאות נעשה תהליך לפיתח נוהל מעודכן לטיפול במקרי מוות פתאומי בתינוקות . מידע נאסף מכל אחת מיחידות המשרד. ההנחיות החדשות מתבססות על ההבנה ששינוי קיצוני במדיניות ע"י חובת בצוע נתיחות אחר המוות לא יתאפשר במציאות הישראלית, אך כי חשוב וחיוני לחקור את מקרי המוות האלו לעומק באופן אחיד, שיטתי ועל פי שימוש באמצעי האבחון החדישים הלא פולשניים.
במהלך חודשי דצמבר 2013 וינואר 2014 משרד הבריאות הפעיל קורס שמטרתו לאמן חוקרים ייחודים לנושא בכל לשכת בריאות. ההנחיות תוקנו ועודכנו בעקבות תובנות הקורס.
נקודות מפתח:
1. כל מקרי מוות פתאומי ולא מוסבר בתינוקות צריכים להגיע למחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד) בבתי חולים
2. צוות המלר"ד ימלא שאלון מובנה ראשוני קצר בדבר האירוע.
3. צוות המלרד ימליץ על ביצוע ניתוח לאחר המוות ובהעדרו על ביצוע בדיקות לבירור סיבות המוות כולל CT לאחר המוות ודגימות דם ועור .
4. המשך בירור יבוצע על ידי הצוות הייעודי של לשכות הבריאות הנפתיות והמחוזיות כולל סיכול נתונים.
תוצאות: ההנחיות החדשות מיישרות קו עבור איסוף מידע אנמנסתי, מעבדתי ורדיולוגי במלר"ד. כמו כן הן מסדירות את איסוף המידע מטעם לשכות הבריאות האחראיות גם על סיכום המידע
מסקנות: חקירת מקרי מוות פתאומי לא מוסבר בתינוקות בישראל איננה מספקת היום בתוצאותיה ביחס למדינות מערביות רבות. ההנחיות החדשות של משרד הבריאות עתידות לקדם ולשפר את איכות המידע הנאסף. מידע זה יעזור למנוע מקרים בעתיד.
