מערך ייצור המוצר כולל מספר רב של מרכיבים בעלי אופי שונה, מטרות ואמצעים שונים. מחקר ופיתוח, תכנון, ייצור, שיווק -כל אחד מהם דורש השקעת זמן והון שונים, כוח אדם ספציפי בעל ידע, הכשרה וניסיון המותאמים לתחום הפעילות. בשנת 1958 נוסד בית הספר להנדסאים ליד הטכניון - המכללה הראשונה בארץ שמטרתה הייתה באותה תקופה הכשרת כוח אדם שיודע לתרגם ידע בתחום הדעת של הנדסת מכונות והנדסת בנין (2 מגמות בלבד: הנדסת מכונות והנדסת בנין) לביצוע פעולות ייצור של מכונות (במגמת הנדסת מכונות) או בניה (במגמת הנדסת בנין). הודות למיקומה של מכללה ראשונה נולד תואר חדש - הנדסאי, המקביל לתואר Practical Engineer (מהנדס מעשי) בחו"ל. תכניות לימודים שנבנו מתעדכנות מידי פעם בהתאם לדרישות של התפתחות תחום הדעת (הנדסת מכונות) אקדמית ובהתאם להתפתחות התעשייה (חברות ומפעלים) שמשתמשת בטכנולוגיות חדשות וחדישות שצומחות על סמך פיתוחים חדשים. נכון להיום הנדסאי מכונות מועסקים בכל שלבי ייצור המוצר: מחלקות למחקר ופיתוח, תכנון, ייצור, בקרת הייצור, ניהול ושיווק. ניתן להסיק בוודאות שהנדסאי מכונות, הודות להכשרה מגוונת גם בתחום התאורטי וגם בתחום מעשי (מספר רב של סדנאות ומעבדות עם מכשור עכשווי ומכונות של תעשיה מודרנית), מסוגל להתמודד ומתמודד בהצלחה עם בעיות ייצור בכל שלביו. קשר מתמיד עם שני צדדים עיקריים בהכשרת הנדסאי מכונות: מצד אחד- אקדמיה שמספקת פיתוח תחום הדעת, ומצד שני-תעשיה שקולטת את הנדסאי מכונות, מהווה ערובה להצלחת הכשרת הנדסאי מכונות והשתלבותם המוצלחת במערך של תעשיה ישראלית. יחד עם הצלחות קיימות בעיות ואף כשלים בהצלחת התהליך של השתלבות הנדסאים במערך תעשיה ישראלית. המקורות לכך טמונים במספר רב של גורמים: הבדלי רמת ההשכלה בין מועמדים שמתקבלים ללימודים, הצטיידות שונה במכללות אליהן מגיעים מועמדים ללימודים, רמות לימודים שונות בין מכללות, תקצוב מועט, שמגיע למכללות ולא מאפשר הצטיידות נאותה שתעקוב בקצב הנדרש אחרי קצב הצטיידות של תעשיה עכשווית. למרות כל הקשיים הנ"ל ועוד רבים שלא הוזכרו, תואר הנדסאי מכונות מצדיק את קיומו, ומאפשר לתעשייה ישראלית ליהנות מכוח אדם מלומד ומיומן, שמהווה מרכיב הכרחי בתהליך ייצור המוצר. הנדסאי מכונות בפועל משמש כמהנדס מעשי או מהנדס ייצור.
