הקצאת טולרנסים בתכנון המוצר מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך התכנון. נכון להיום הנושא נמצא בשוליים של תכנון. המצב נוצר עקב הקצאת זמן בלימודי הנושא במכללות ובאוניברסיטאות. מספר שעות בודדות הוקצבו בתכניות לימודים של הנדסאי מכונות ומהנדסי מכונותמעתידיים. הדבר גורם לכך שרוב בוגרי תואר מגיעים למקומות עבודה עם ידע מצומצם מאוד בתחום הקצאת טולרנסים. לעמת זאת תהליכי ייצור והרכבה של מוצרים מדויקים דורשים הקצאת טולרנסים מדויקת: טולרנסים של מידות וטולרנסים גאומטריים. הפעלת קורסים והדרכות בנושא טולרנסים מוכיחה שהתחשבות בהקצאת טולרנסים מאפשרת להוזיל ייצור, להגדיל קצב הייצור ואף לשנות באופן משמעותי מבנה המוצר. תקנים ASME Y14.5-2009, ASME Y14.41-2012 ואחרים מאפשרים למתכנן, ייצרן, איש בקרת איכות לדבר באותה שפה על ידי סימנים מוסכמים ולהעביר דרישות, מידע וכוונות ייצור באופן חד משמעי. יחד עם זאת קיימת בעיה אמתית בכך ששלושה צדדים האלה שחייבים לדבר באותה שפה סובלים מחוסר הבנה ביניהם עקב פירושים שונים של סימני התקנים ובכך סובל תהליך הייצור. תקנים בתחום הקצאת טולרנסים מתפתחים באופן מהיר מאוד כדי לענות על דרישות תעשיה ש מתפתחת בקצב שלא היה קודם. דוגמת תקן ASME Y 14.5: גרסאות ועדכונים שלו יצאו לאור בשנים הבאות: 1982, 1994, 2004, 2009. כלומר , אם בשנות ה-80 של מאה קודמת התקן התעדכן פעם ב-12 שנים, העדכון האחרון נעשה בעוד 5 שנים , כאשר רוב מפעלים בעולם עדיין לא הספיקו לקלוט שינוים שחלו בשנת 2004. כל גרסה חדשה מעניקה כלים יותר חדשים למתכנן וכתוצאה מכך לתעשיה כולה. הדבר דורש ממתכנן, מיצרן ומאיש בקרה להיות כל הזמן ערניים, לעקוב באופן מתמיד אחרי השינוים שחלים בתקנים, ללמוד אותם ולהשתמש לטובת הייצור. הבעיה הנוספת בתחום היא בעית חישוב של טולרנסים לצורך ביצוע הרכבה באופן שיאפשר תפקוד רצוי של מערכת. מספר שיטות חישוב רב, ובחירת שיטת חישוב מתאימה יכולה להוריד באופן משמעותי הוצאות הייצור. בחירה נכונה של סוגי הטולרנסים הנדרשים לתכנון המוצר, החישוב הנכון לפי שיטת חישוב מתאימה יכולים לשמש כמפתח להצלחת הייצור של מוצר בקצב מהיר ובעלויות ייצור סבירות.
