יציקת לחץ של סגסוגות אל-ברזליות היא טכנולוגית יציקה המתאימה לסדרות ייצור בכמויות גדולות. התבניות לתוכן יוצקים את המתכת הנוזלית הן רב-פעמיות ועשויית פלדה ותהליך היציקה מבוצע ע"י מכונות מתוחכמות. תעשיית הרכב היא הלקוח העיקרי של מוצרים היצוקים בטכנולוגיה זו בגלל הדרישה לכמויות גדולות של מוצרים. כדי להוריד עלויות ייצור מתכננים, מהנדסי התכנון של חברות הרכב, רכיבים מסובכים לייצור (ליציקה) ע"י יצירת מכלול אחד המורכב ממספר חלקים. הבעיה העיקרית ליצור מכלולים אלה ביציקת לחץ היא איך לייצר חללים פנימיים המחוברים לפני השטח בפתח הקטן מהחלל עצמו. אפשר להתגבר על הבעיה ע"י עיבוד שבבי משלים, לאחר שלב היציקה, אבל תהליך זה מגדיל את עלויות הייצור ועלול להגדיל את אחוז המוצרים הנפסלים בגלל פגמים ביצוק הנחשפים לאחר העיבוד השבבי. הטכנולוגיה שפותחה במפעל "אמן יציקות", בשיתוף עם חברת Buhler השוויצרית, מאפשרת ליצור חללים פנימיים בעלי צורה מסובכת ע"י הכנסת גרעין מסיס לתבנית, לפני יציקת המתכת הנוזלית לתוכה, ולאחר סיום תהליך היציקה ממיסים את הגרעין ומתקבל חלל בצורת הגרעין המסיס. תהליך הפיתוח כלל שלושה שלבים עיקריים: פיתוח חומר להכנת הגרעינים המסיסים שמצד אחד יעמוד בטמפרטורה של אלומיניום נוזלי (660°C) ומצד שני יהיה קל להמסה. בנוסף לעמידות בטמפרטורה גבוהה נדרש גם חוזק מכני גבוה כי האלומיניום הנוזלי מוזרק לתבנית במהירויות גבוהות, ובלחצים גבוהים. פיתוח תהליך ייצור הגרעינים שצריך להיות זול ומהיר כדי לא לגרום עליה גדולה במחיר המוצר הסופי. בניגוד לתבניות היציקה שהן רב-פעמיות הגרעינים הם חד-פעמיים כי מוציאים אותם מתוך המוצר היצוק ע"י המסתם. פיתוח תהליך המסת הגרעינים שיבטיח שלא ישארו שום שאריות של הגרעין במוצר הסופי. הפיתוח נעשה בתמיכת המדען הראשי של משרד הכלכלה ובמסגרת ההרצאה נסביר את תליך הפיתוח והייצור על כל שלביהם.
