מחקר זה שם לו למטרה לבחון יחסי תשומה-תפוקה ברכישה המוקדמת של הפועל ורכיביו העבריים הספציפיים, ומבוסס על גישות אמפיריציסטיות מבוססות שימוש ללמידת שפה המייחסות חשיבות לתפוצות הלקסיקליות והמורפו- תחביריות בשפה אליה הילד חשוף כתורמות עיקריות להתפתחות השפה אצל ילדים. אחת משאלות המחקר כוונה למלא חסרים באשר לתפוצת והיררכיית נטיות הפועל השונות בתשומה המופנית לפעוטות ובתפוקה הילדית המוקדמת. שאלה נוספת כוונה למרכיבים המשפיעים על המורכבות הנטייתית של פרדיגמת הפועל בתשומה ובתפוקה.
הנתונים מתבססים על קורפוס חדש צפוף של 3 הקלטות שבועיות בנות 45-60 דקות של אינטראקציות טבעיות בשתי דיאדות של הורה וילד – בן ובת בגילאי 1:8-2:2. ההקלטות תועתקו בפורמט CHAT וקודדו על ידי ה Hebrew MOR. קורפוס התשומה ההורית כלל 299,461 תמניות מילים בתוכן 54,849 תמניות פעלים ן 700 תבניות למות פועל . קורפוס התפוקה הילדית כלל 72,086 תמניות מילים בתוכן 7,711 תמניות פעלים ו256 תבניות למות פועל. בסיס נתונים זה איפשר בחינת יחסי תשומה- תפוקה של המאפיינים שהוזכרו לעיל.
הורים וילדים משתמשים כמעט בכל נטיות הפועל האפשריות, כשקיימות קטגוריות נטיה בולטות יותר בתשומה ובתפוקה, שהן בעלות משמעות פרגמטית בתקשורת הורה-ילד. ניתוח התאמי מין וגוף בצווי עתיד ועבר שכונו "צורות פניה" – address forms – הראה שהילדה נחשפה והפיקה יותר צורות פועל בנקבה והילד נחשף והפיק יותר צורות פועל בזכר. נטיות עתיד גוף שני וצווי ונטיות עבר גוף שלישי ושני המתייחסות לאירועים טליים בלטו בחשיבותם כמייצגות את יכולתו של הילד להתייחס לפעולות האחר. התייחסות כזו על ידי השימוש בעבר גוף שני הופיעה רבות אצל ההורים, אך למרות זאת הופיעה מעט ומאוחר אצל הילדים.
מדד ה MSP (Mean Size of Paradigm), שהוא מדד למורכבות הנטייתית של פרדיגמת הפועל, הצביע על רמת מורכבות נטייתית מוגבלת אך גדֵלה עם הזמן בתשומה ובתפוקה. כמו כן נמצאו מתאמים בין מדד זה בתפוקה לבין עושר הלקסיקון הפעלי בתשומה ובין מדד זה בתפוקה לבין שכיחות תבנית של שורשים עלולים ושלמים בתשומה.
מכלול הממצאים מצביע על תפקידם המרכזי של התשומה ההורית ושל מאפיינים פרגמטיים של אנטראקציה בין ההורה לילדו כמשפיעים על מבנה הפועל בכלל ועל מבני הנטיה בפרט בתפוקה הילדית.
