השנה הראשונה לחיי הפעוט מאופיינת בשלוש תקופות תקשורתיות עיקריות: תקופת הפרשנות (עד סביבות גיל 9 חודשים), תקופת הכוונות התקשורתיות (עד הופעת המילים הראשונות) והשלב החד מילי המאופיין בהופעת מילים לצורך תקשורת (דרומי, 2003). במהלך השנה השניה, במקביל להופעת המילים הראשונות, ממשיך התינוק לפתח מיומנויות תקשורתיות בלתי מילוליות מגוונות ומורכבות. אחת הדרכים לבחון את ההתנהגויות התקשורתיות של הפעוט היא באמצעות שימוש בשאלוני הורים (Camaioni, 1991; Dromi, 2003). ככל שידוע לנו, כיום לא קיים שאלון הורים הבוחן את הרצף ההתפתחותי של מכלול היכולות התקשורתיות של הפעוט מינקות ועד לביסוס הכוונות התקשורתיות והופעת המילים הראשונות.
מטרת ההרצאה הנוכחית היא לתאר ממצאים ראשונים שמקורם בפיתוח שאלון המיועד להורים לילדים בגיל הרך (0-18 חודשים) אשר באמצעותו נבחן את התפתחות היכולות התקשורתיות של ילדים בשנות החיים הראשונות בתחומים שונים.
אוכלוסיית המחקר כללה 63 פעוטות מגיל חודש ועד גיל 18 חודשים (גיל ממוצע: 7.9 חודשים, ס"ת: 4.4). כלי המחקר "שאלון תקשורתי לפעוטות" (להלן שת"פ) הינו שאלון הורים אשר פותח במסגרת המחקר הנוכחי (אביר והררי, 2014, לוקמן ואשרוב, 2014). השאלון כולל 29 שאלות המחולקות לשש קטגוריות תקשורתיות: קשר עין, הבנה, חיקוי, ג`סטות, הפקות קוליות והדדיות. השאלות בכל תחום נבנו בהיררכיה התפתחותית. השאלון עבר תיקוף תוכן ע"י קלינאיות המטפלות בילדים בגיל הרך.
ממצאים: נמצאה עקיבות פנימית טובה עד מצוינת לכל אחד מהתחומים ולכלי ככלל. נמצא קשר חיובי חזק בין גיל הילד לבין ממוצע ציונו בשאלון. בנוסף, נמצא שככל שהילד גדול יותר, כך ממוצע הציונים שקיבל בכל תחום תקשורת (קשר עין, הבנה, ג`סטות, חיקוי, הפקות קוליות והדדיות) היה גבוה יותר. נמצא מתאם גבוה בין ממוצע הציונים שקיבלו הילדים בכל תחום לבין התחומים האחרים.
סיכום ומסקנות: שאלון השת"פ נמצא רגיש דיו כדי לבחון התפתחות תקשורתית אצל פעוטות מגיל לידה ועד גיל 18 חודשים בכל אחד מהתחומים. מחקרי המשך עתידים להתמקד בשיכלול השאלון כדי שישמש כלי קליני להערכת יכולות תקשורתיות בקרב פעוטות עם התפתחות לא טיפוסית וכן לצורך הדרכת הורים.
