במפעל רותם דשנים , קיימת מגרסה אשר תפקידה לקטוש את סלע הפוספט מגודל של אבנים בינוניות לאבקה באמצעות העברת האבנים דרך מתקן הנקרא "מטחנת כדורים". המתקן מוצב באיזור בו כמות האבק המיוצרת קיצונית ביותר ואבק כידוע, אינו "חברו הטוב של המייסב"... במפעל נהגו לגרז בכמות של כ-40 סמ"ק ליום לתוך כל אחד משני מייסבי הענק. גרוז זה, לא היה בו די בעבור אפליקציה דורשנית זו ומדי פעם עלתה נקודת הטמפרטורה מעבר למותר , והביאה להשבתת המתקן ולאובדני ייצור. לפיכך, המפעל הוסיף הזרמה קבועה של אויר בספיקה גבוהה (22 סי.אף.אם) ובמחיר של כ-5 סנט אמריקאני לסי.אף.אם על גבי בית המייסב -- לצורך קירור נוסף של המייסב. בשלב מסויים הוחלט לנסות ולטפל בבעיה באמצעות שיטת שימון תוך שימוש ב" וורטקס ערפל שמן"! לשיטת השימון הנ"ל ייתרונות רבים מאוד מכיוון שמדובר בשיטה אשר מזרימה 2 חל"מ של שמן בזרם אויר יבש אשר יוצרת אווירה של על-לחץ בתוך בית המייסב, לחץ המונע בעצם חדירה של: לחות, גאזים, אבק, מים - ו"ניפוח עדין זה" (בלחץ של "20 מים) של בית המייסב מונע חדירת המזהמים. התוצאה:- טמפרטורת המייסבים ירדה באופן דרמטי, התבטל הצורך שבשימוש באוויר לקרור, והעבודה התייצבה על טמפרטורה ממוצעת של צריכת השמן של מערכת השימון בערפל כרגע עומדת על כ-10% מצריכת הגריז אשר היה בשימוש קודם לכן!!! ואין עצירות של המתקן!
