אחד הפרמטרים המרכזיים בתהליך הבעירה שבמנוע בעירה פנימי הוא גודל טיפות תרסיס הדלק אשר מוזרק למנוע יחד עם אוויר. לפני ההצתה, נדרש כי הדלק יתאייד במלואו ויתערבב ביחס מתאים עם אוויר. גודל טיפות תרסיס הדלק משפיע מאוד על זמן האיוד אשר מגביל את מספר מחזורי המנוע ליחידת זמן ומשפיע על נצילות המנוע. גודל הטיפות נגזר משיטת הריסוס ומקוטר הנחיר אך גם ממתח הפנים של תערובת הדלק. מערך הריסוס מוצה מבחינת אופטימיזציה והפרמטר שעדיין טרם מוצה הוא מתח הפנים. בעוד שמתח פנים של חומר טהור קבוע עם הזמן, מתח פנים של תערובת כגון הדלקים המשמשים במנועים, משתנה עם הזמן בגלל מנגנוני דיפוזיה ונדידת ריכוזים ומכאן הקושי במדידתו. כדי לבחון אפשרויות שימוש בתערובות בנזין וכהלים בריכוזים שונים, כתחליף לדלקים מבוססי הנפט, נמדדו מתחי הפנים הדינמיים של תערובות שונות. כדי לבצע מדידה זו נבנתה מערכת המבוסס על שיטת Maximum Bubble Pressure Method ובאמצעותה בוצעו מדידות מתחי פנים דינמיים של תערובות שונות אשר טרם פורסמו בספרות המדעית. התערובות שנבחנו שילבו בין בנזין המיוצר מנפט לכהלים מתנול ואתנול. המתנול ניתן להפקה בקלות רבה באמצעות חמצון חומר אורגני ובנוסף הוא שכיח במצבורי הגז הטבעי בעולם. האתנול מופק בעיקר מגידולים חקלאיים.
