גרגרי אבקה שמשתחררים מפרחים באמצעות הרוח הינם גורם מועיל להאבקה ולרביית הצמחים בחקלאות שתוצרתם יצירת הפירות. יחד עם זאת, לעיתים קרובות הם מהווים גורם מזיק שיש להילחם בו. גרגירי אבקה שמשתחררים מ"צמחים אלרגטיים" עלולים לגרום לאלרגיות חמורות לחלק מהציבור כאשר הם נישאים ברוח למרחק ניכר. בנוסף לכך, ישנם צמחים הנחשבים כמזיקים לחקלאות וצורת התרבותם תלויה בפיזור גרגרי האבקה והסעתם בזרמי הרוחות. כחלק ממאבק לאומי של משרד החקלאות בצמח האמבורסיה- מין פולש שמזיק לחקלאות וגורם לאלרגיה, ניסינו להבין את הביולוגיה של הפרח ואת אופן שחרור גרגרי האבקה מהפרח באמצעות סימולציות זרימה בתוכנות אלמנטים סופיים. כיוון שהפרחים קטנים מאוד, ואברי הפרח כמו הצלקת והאבקנים זעירים עוד יותר, הסתייענו במיקרוסקופ אלקטרוני סורק (SEM). תצפיות מיקרוסקופיות שבוצעו במסגרת המחקר הראו שלפרחים הזכריים צלקת פונקציונאלית-הנדסית בלתי-רצפטיבית, המורכבת מבוכנה הידראולית ובראשה שושנת-פטמות. בוכנת הפטמות הזו אינה משמשת לצרכי רבייה, למרות שמבחינה אבולוציונית היא כנראה התפתחה מצלקת רצפטיבית. מודל הנדסי-מכאני באמצעות סימולציות זרימת חלקיקים מצביע על תיפקודה בייעול האבקת הרוח של הפרחים הזכריים. בוכנת הפטמות מושכת את גרגרי האבקה מתוך צינור הפרח החוצה ומרחיקה אותם למיקום שבו עוצמת הרוח חזקה יותר ומבוקרת יותר. למחקר קיימות גם השלכות מדעיות-בוטאניות היות וניתן לראות בטיפוס פונקציונאלי כזה של צלקת את אבולוציות הפרדת הזוויגיות בסוג אמברוסיה, לפרחים זכריים חד-מיניים ולפרחים נקביים חד-מיניים באותו הצמח.
