רקע. לפי חלק מתיאוריות הקריאה, הלקסיקון האורתוגרפי מכיל בסיסים ושורשים של מילים. כך, למשל, המילה "חתול" נמצאת בלקסיקון, אך לא "חתולים", והמילה/שורש "שמר" נמצאת בו אך לא "שמרתן". אם אכן מילים מאוחסנות מפורקות מורפולוגית בלקסיקון, אזי כבר לפני הגישה ללקסיקון יש לפרק מורפולוגית את המילה, כדי לאפשר איתור של הערך המפורק בלקסיקון. פירוק זה נקרא "פירוק מורפולוגי טרום-לקסיקאלי".
במחקר זה בחנו את סוגיית הפירוק המורפולוגי מזווית חדשה: בדקנו את דפוס טעויות הקריאה של קוראים עם דיסלקסיית שיכול אותיות (LPD). דיסלקסיה זו נובעת מפגיעה בנתח הויזואלי-אורתוגרפי בפונקציית קידוד מיקום אותיות, והיא מתאפיינת בשיכול של אותיות אמצעיות. מכיוון שטעויות השיכול קורות בשלב טרום-לקסיקאלי, נוכל לבחון האם פירוק מורפולוגי מקדים את טעויות השיכול של הקוראים או מופיע לאחריו.
מאחר שהשיכולים ב-LPD קורים כמעט רק באותיות אמצעיות ולא באותיות חיצוניות, הרעיון היה שאם מילה מורכבת מורפולוגית עוברת פירוק מורפולוגי לפני שמתרחש קידוד מיקום האותיות אזי האות הראשונה והאחרונה של השורש (אף אם הן מופיעות לצד מוספיות תחיליות ו \או סופיות) הופכות לאותיות חיצוניות של המילה המפורקת (ב+שער). במצב זה נצפה שלא יהיו שיכולים בסמוך למוספיות (או שהם יקרו בשיעור דומה לזה של אותיות חיצוניות), משום שהאות הופכת לחיצונית בשורש המפורק. השווינו שלושה סוגי מוספיות: מילת פונקציה חבורה (הצעיר-העציר), מוספית נטייתית (קיפלנו-קילפנו) וגזירתית (יקרן-ירקן).
שיטה. 12 משתתפים, 11 מהם עם LPD התפתחותית, ואחת עם LPD נרכשת, נבדקו בשש מטלות שכללו קריאה בקול, הכרעה לקסיקאלית והבנה של מילים בודדות ומשפטים. כל המטלות הכילו מילים עם פוטנציאל לנדידה בסמוך למוספית נטיה, גזירה וחבורה, וכן מילות ביקורת פשוטות ומורכבות מורפולוגית עם פוטנציאל נדידה של אותיות חיצוניות בלבד.
תוצאות ודיון. ממצאי המחקר תומכים בקיומו של פירוק מורפולוגי טרום-לקסיקאלי וברגישות הנתח לסוג המורפמה. מילות פונקציה חבורות מתפרקות עוד לפני קידוד מיקום האותיות, ולכן האותיות הסמוכות להן אינן נודדות ("בשער" לא הופך ל"בעשר"), ואילו מוספיות גזירתיות ונטייתיות מקודדות ומפורקות לאחר קידוד מיקום (ולכן אותיות אמצעיות סמוכות למוספיות אלה נודדות: יחבר->יבחר).
