מבוא: לשימוש במערכות תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) ישנה חשיבות קריטית עבור ילדים עם צרכים תקשורתיים מורכבים. חשיבות זו מקבלת משנה תוקף במקרה של ילדים עם ASD לנוכח יכולות העיבוד הויזואלי הגבוהות שלהם. מחקרים הראו כי ילדים עם ASD מראים קשיים בהיבטים מסויימים של קטגוריזציה. רכישת מערכות תת"ח מערבת תהליכים קוגניטיביים השוכנים בבסיס התפתחותם של מושגים שפתיים, בניהם קטגוריזציה; תהליך אשר כולל השוואות ליצירת אנלוגיות ומבנים זיקתיים.
מטרה: לבחון האם מנגנוני הלמידה השוכנים בבסיס התפתחותם של מושגים זיקתיים בקרב ילדים עם HFASD דומים לאלו שנצפו אצל ילדים עם התפתחות תקינה או ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), קרי, האם ילדים עם AFASD יראו העדפה רבה יותר להרחבת המושגים על בסיס מבנה זיקתי משותף אל מול התאמת אובייקט בהינתן בסיס להשוואה.
שיטה: במחקר השתתפו 24 ילדים עם התפתחות תקינה בגילאי 5-6 שנים, 24 ילדים עם HFASD ו- 24 ילדים עם מש"ה, אשר הושוו בגיל המנטאלי של הבנת השפה לילדים עם ההתפתחות התקינה. מטלת המחקר הוצגה באמצעות תוכנת מחשב ייעודית וכללה 13 סטים של איורים צבעוניים אשר הציגו יצורים (מוכרים, מוכרים חלקית וזרים) בתצורות מרחביות חדשות. הילדים שמעו תווית עבור תמונת מקור שראו והתבקשו להרחיב את התווית לאחת מבין שתי חלופות: אחת אשר חלקה אובייקט עם תמונת המקור ושנייה אשר חלקה תצורה זיקתית עם תמונת המקור. המטלה הועברה לכל ילד פעמיים: במצב הראשון הוצגה תמונת מקור אחת ובשני שתי תמונות מקור כבסיס להשוואה.
תוצאות ודיון: קבוצת ההתפתחות התקינה וקבוצת המש"ה הראו עליה משמעותית בתגובה הזיקתית כאשר הוצגו להם שתי תמונות מקור, ללא הבדלים משמעותיים בתגובה הזיקתית של קבוצת ה- HFASD בין שני המצבים. בנוסף, בקבוצת ההתפתחות התקינה והמש"ה נמצאה השפעה של מוכרות הגירויים על אפיוני ההעדפות בין שתי החלופות בהינתן בסיס להשוואה, ללא השפעה של מוכרות הגירויים בקבוצת ה- HFASD. ממצאים אלו מצביעים על הבדלים בתהליכי הלמידה של ילדים עם HFASD ברכישה של קטגוריות בכלל ומושגים זיקתיים בפרט.
