ההשפעה של פעילות אתגרית על תפקוד ילדים על רצף האוטיזם

מטרת המחקר היא לבדוק את ההשפעה של פעילות אתגרית בקרב ילדי גן על רצף האוטיזם על חומרת התסמינים וההתנהגות המסתגלת. בעבודות קודמות נמצא השפעה מיטיבה על אנשים עם קשיים מנטליים או מוטוריים שהשתתפו בתכנית של פעילות אתגרית. שיפור ניכר בתחושת הערך העצמי, התאמה חברתית, וביחסים בין אישיים והבנת האחר. פעילות אתגרית בקרב אנשים על רצף האוטיזם לא נבדקה עד כה.

שיטה: במחקר הנוכחי השתתפו 51 ילדים בטווח גילאים של 3:4 – 7:4 שנים (ממוצע=5:4, ס"ת=0.9) שלמדו בגנים תקשורתיים בתל אביב. קבוצה אחת (n=31) שנבחרה באופן אקראי (קבוצת המחקר) השתתפה בתכנית של פעילות אתגרית שהועברה על ידי אנשי מקצוע מעמותת "אתגרים". הקבוצה השניה (n=20) לא השתתפה בתכנית דומה (קבוצת הביקורת). הקבוצות לא נבדלו בגיל ומין. הפעילות האתגרית כללה טיפוס וירידה מסולם, עליה במעלית חבלים שדרשה שיתוף פעולה קבוצתי של משיכת ילד הקשור ברתמה, הליכה על חבלים הקשורים לעצים שדרשה פניה למדריך לעזרה והתנדנדות על ערסל. המדדים כללו: חומרת האוטיזם שנמדדה באמצעות שאלון ה- Social) Responsiveness Scale-SRS ) ההתנהגות המסתגלת נבדקה באמצעות Vineland Adaptive Behavior) Scales-VABS) ותפיסת הגננת את פוטנציאל הילד באמצעות שאלון שחובר על ידי החוקרים.

תוצאות: בניתוח של חומרת האוטיזם התקבלה אנטראקציה מובהקת של זמן Xקבוצה. בתום תקופת ההתערבות הקבוצה שהשתתפה בתכנית הראתה הפחתה משמעותית בחומרת האוטיזם הכללית ובתחומים הספציפיים של קוגניציה חברתית, מוטיבציה, והתנהגויות חזרתיות. בקבוצת הביקורת חלה בתקופה זו החמרה קלה במדדים אלו. בשתי הקבוצות חל שיפור בהתנהגות המסתגלת בתחום התקשורת ומיומנויות היומיום. בנוסף, הקבוצה שהשתתפה בפעילות האתגרית חולקה לשתי תת קבוצות על פי חומרת האוטיזם במבחן ה-SRS. נמצא שרק תת-הקבוצה עם חומרת אוטיזם נמוכה הראתה שיפור משמעותי במיומנויות יומיום ובתפיסת הגננת את הפוטנציאל ההסתגלותי שלה.

מסקנות: פעילות אתגרית בילדים עם אוטיזם מפחיתה מחומרת התסמינים ומונעת החמרה של המיומנויות החברתית- תקשורתיות והתנועות הסטראוטיפיות. ילדים עם חומרת אוטיזם נמוכה יחסית מרוויחים יותר מהתכנית ומשפרים את מיומנויות היומיום שלהם. תכנית של פעילות אתגרית מומלצת בקרב ילדים על רצף האוטיזם.