המילה המודגשת במשפט כוללת שינויים אקוסטיים, הכוללים עליה בעצמה במשך ובתדירות הבסיסית, המרמזים על כוונת הדובר. על מנת להבין את משמעות ההדגשה במשפט, תפיסת המידע האקוסטי אינה מספיקה. על המאזין לשלב בין המידע הפרוזודי (אקוסטי) לבין המידע הסמנטי, התחבירי והפרגמאטי. מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבחון את תפיסת והבנת ההדגשה במשפט אצל מבוגרים לקויי שמיעה (לק"ש) לעומת שומעים. מטרה נוספת הייתה לבחון את תפיסת והבנת ההדגשה אצל לקויי שמיעה המשתמשים במכשיר שמיעה לעומת לקויי שמיעה המשתמשים בשתל השבלול. נבדקו 27 מבוגרים לקויי שמיעה בגילאי 18-37 שנים, בעלי ירידה מולדת סנסורית נאורלית חמורה-עמוקה בשמיעה. שבעה-עשר לק"ש המשתמשים במכשיר שמיעה, ו-11 לק"ש המשתמשים בשתל השבלול. בנוסף נבדקו 10 מבוגרים בני 20-45 כקבוצת ביקורת. הנבדקים נבדקו בשלושה תתי מבחנים להערכת יכולת תפיסת והבנת המילה המודגשת במשפט. כל תת מבחן כלל 20 משפטים. תת המבחן הראשון כלל זיהוי של המילה המודגשת במשפט, תת המבחן השני כלל הבנת משמעות המילה המודגשת במשפט כתלות בתפקידה הסמנטי והתחבירי (למשל, במשפט "אני אוכל תפוח אדום" מהי כוונת ההדגשה?, ותת המבחן השלישי כלל הבנת משמעות ההדגשה בהקשר תקשורתי ("אמא, ביקשתי ממך לקנות סוכריות אדומות, צהובות וירוקות" איזה סוכריות דני ביקש ואמא לא קנתה). המבחן הוגש בעזרת מחשב ואודיומטר, בעצמת הגשה נוחה. התוצאות מראות כי מבוגרים שומעים הצליחו בכל תתי המבחנים באופן מלא. עבור שתי קבוצות לק"ש אחוזי ההצלחה היו הגבוהים ביותר בתת מבחן א` והנמוכים ביותר בתת מבחן ג`. זיהוי המילה המודגשת והבנתה היו קשים יותר במושתלים לעומת השומעים, אך לא נמצא הבדל בין מרכיבי מכשיר השמיעה לשומעים בתתי מבחן אלו. עבור תת המבחן השלישי, הבנת משמעות המילה המודגשת על פי ההקשר התקשורתי, תוצאות שתי קבוצות לקו"ש היו דומות ונמוכות מאלה של השומעים, כנראה על רקע קושי עיבוד שפתי-פרגמטי בנוסף, נמצא מתאם בקבוצת לק"ש המשתמשים בשתל בין תוצאות תת מבחן ב` לזיכרון עבודה שמיעתי. הממצאים מצביעים על השפעת שילוב של גורמים תפיסתיים, קוגניטיביים ושפתיים על הבנת משמעות ההדגשה במשפט אצל לק"ש.
