מחקרים קודמים בחנו את הסיבות הגורמות לעיתים לפער בין הולכת אוויר לעצם (Air-bone gap ובקיצור ABG) בתדר 4kHz למרות העדר ממצא הולכתי. הסיבות שהוצעו ל- ABG זה כללו כיול לא מדויק של הגירוי הניתן באמצעות מתנד העצם או שמיעת צלילים דרך אוויר הנוצרים עקב רטיטת מתנד העצם.
ספי שמיעה בתדר 4kHz של אוזן ימין של 30 משתתפות בעלות שמיעה תקינה הוערכו בשלושה מצבים: בהולכת אוויר; בהולכת עצם כאשר מתנד העצם מוצמד למסטואיד באמצעות הקשת הסטנדרטית וכאשר המתנד מורם מעט באוויר כ-2 סנטימטר מעל המסטואיד ללא הצמדה ישירה. ספי השמיעה בשלושת המצבים נבדקו שוב לאחר הכנסת אטם לאוזן ימין המדמה לקות הולכתית.
ממוצע ספי השמיעה דרך אוויר היה -0.8dB HL ובהולכת עצם - 4.73dB HL- . כאשר מתנד העצם הוחזק באוויר, ממוצע ספי השמיעה היה 8.5dB HL-.
שלושת ספי השמיעה נמצאו שונים באופן מובהק זה מזה. עם האטם, ממוצע ספי הולכת אוויר היה 49dB HL, בהולכת עצם -4.8db HL וכאשר המתנד הוחזק באוויר– 32dB HL. גם שלושת ספי שמיעה אלו היו שונים משמעותית זה מזה.
בבדיקה ללא אטם, ניכר הבדל משמעותי בין ספי הולכת אוויר לעצם. עם זאת, היות וספי השמיעה כאשר המתנד מוחזק באוויר היו טובים יותר מבעת מגע ישיר, ניכרת מעורבות של שמיעה בהולכת אוויר גם כאשר מתנד העצם מוצמד למסטואיד. בתוספת האטם, ספי הולכת עצם היו טובים משמעותית מספי השמיעה כאשר המתנד באוויר. ממצאי העבודה הנוכחית מחזקים את ההשערה שה-ABG הנמצא לעיתים, נובע משמיעת הגירוי המושמע דרך המתנד בהולכת אוויר במקרים של שמיעה תקינה אך לא במקרים של ירידה הולכתית. יש לציין שכיול מתנד העצם נעשה במדדים שונים מאוזניות ולכן לא מן הנמנע שמיעת הגירוי ממתנד העצם דרך אוויר בעוצמות (Dial Level) השונות בעוצמות הסף דרך אוזניות.
