רקע תיאורטי
מחקרים בתחום מדעי המוח, מספקים הוכחה להשפעת הסביבה על שלבים התפתחותיים מוקדמים של המוח, כשמתרחשת צמיחה של נוירונים האחראיים על ויסות תחושתי-רגשי-קוגניטיבי של התינוק. במחקר קודם, הצגנו ממצאי זיהוי סימנים מוקדמים לאוטיזם, המבוססים על אנאליזה של תיעוד וידאו של תינוקות בשנתם הראשונה, על ידי הוריהם, בטרם עלה חשד לקשיי התפתחות אצלם. 110 התינוקות שהשתתפו במחקר אובחנו באוטיזם בגילאי 2-3. התוצאות הצביעו על סימנים הקשורים לאוטיזם, במהלך 15 החודשים הראשונים לחייהם של 89% מהתינוקות.
מטרה
מטרת מחקר ההמשך הנוכחי לבדוק את התקדמותם של קבוצת תינוקות וקבוצת פעוטות אשר נמצאו בעלי סיכון גבוה לאוטיזם, וטופלו בין 2007-2012.
שיטות מחקר
המחקר עקב אחר ההתקדמות של 2 קבוצות: א. 39 פעוטות בני 2-3. ב. תינוקות בני 1-2. מאחר והתינוקות והפעוטות שהשתתפו במחקר אובחנו במקומות שונים, נערכה להם הערכה נוספת: הקבוצה הבוגרת ע"י ,ADOS והקבוצה הצעירה ע"י M-Chat. 20 משתנים חולקו ל-4 קטגוריות: קשר, תקשורת, משחק ותפקוד. מדידות התבצעו באמצעות קידוד אנאליטי של וידיאו ותצפיות לפני הטיפול, במהלך הטיפול ולאחר 6 חודשים.
ממצאים
התוצאות מראות שהתקדמות הקבוצה הצעירה הייתה משמעותית בהרבה, בכל הקטגוריות שנבדקו: 36.0% מהפעוטות בקבוצה א התפתחו בהתאם לבני גילם. 64% בעלי צרכים מיוחדים. 88.3% מהתינוקות בקבוצה ב התפתחו בהתאם לגילם. 11.7% בעלי צרכים מיוחדים. ניתן היה לראות שקשיי ויסות מאפיינים את הסימפטומים שנבדקו אצל המשתתפים.
מסקנות ודיון
האם ניתן לאבחן אוטיזם באופן מהימן לפני גיל שנתיים ומהם מסלולי ההתפתחות הקשורים ל-ASD המקדימים לגיל זה? תוצאות המחקר הקודם איששו את ההנחה שסימפטומים של ASD מופיעים לרוב במהלך שנת החיים הראשונה (נתמך ע"י DSM-5) ולפיכך עולה צורך באיתור סיכון לאוטיזם בינקות. רגישות יתר במערכות טקטיליות, ויזואליות, אודיולוגיות ואוראליות, מצביעה על ההנחה שבשל חוסר אינטגרציה של המערכות, לא מתקיים ויסות חושי Sensory Modulation. חסך זה הנו קריטי מבחינת היכולת להתמודד עם גירויים. המחקר הנוכחי, מספק ראיה באשר להשפעת הסביבה על שלבים התפתחותיים אלה. המשמעויות הקליניות והסטטיסטיות של הממצאים יובאו לדיון בליווי מקטעי וידאו.
