מחקרים רבים ניסו לבדוק מהם הגורמים המשפיעים על יכולות שמיעתיות בסיסיות, אולם רק קומץ מחקרים בחן את השפעת המין על יכולות אלו. מערכת השמיעה של גברים ונשים שונה במאפיינים רבים, הכוללים את המבנה האנטומי של האוזן ושל מסלול השמע וכן את מידת החשיפה לאנדרוגנים ולגורמים סביבתיים שונים. האם ייתכן שכתוצאה מהבדלים אלו לאחד המינים יתרון שמיעתי על פני האחר? אצל מבוגרים, עדויות פיזיולוגיות מראות יתרון שמיעתי לנשים. מנגד, עדויות פסיכופיזיקליות מראות נטייה לביצוע שמיעתי טוב יותר בגברים, בפרט במטלות המערבות עיבוד טמפורלי. בילדים, קיימים מחקרים ספורים אשר הראו תוצאות שאינן חד-משמעיות, ייתכן שכתוצאה ממיעוט נבדקים ו/או ממעורבות של משתני גיל ויכולת קוגניטיבית, שהשפיעו על התוצאות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם קיימת השפעה של מין על היכולת השמיעתית בקבוצת נבדקים גדולה בעלת 109 ילדים ומבוגרים. הנבדקים כללו 64 ילדים (בגילאי 7-9 שנים, 31 בנים ו 33 בנות) ו 45 מבוגרים (בגילאי 18-34 שנים, 21 גברים ו 24 נשים) בעלי שמיעה תקינה, וללא ניסיון מוסיקלי. כל הנבדקים ביצעו שלושה ספי הבחנה בין תדרים בתדר 1000Hz, בשיטה אדפטיבית, כאשר 85 נבדקים מתוך הקבוצה (40 ילדים ו-45 מבוגרים) המשיכו וביצעו עוד שישה ספי הבחנה. בנוסף, כל הנבדקים עברו מבחני הערכה קוגניטיביים. תוצאות המחקר הראו כי הגברים השיגו בממוצע ספי הבחנה טובים יותר מהנשים, הן בקבוצת המבוגרים (6.3Hz לעומת 10.2Hz, בהתאמה) והן בקבוצת הילדים (41.8Hz לעומת 67.6Hz, בהתאמה), אולם יתרון זה נצפה רק ב- 3 מדידות הסף הראשונות (גודל האפקט≥0.5). נמצא כי מין הנבדקים הסביר 4.8% ו- 9.6% מהשונות בביצוע הראשוני אצל הילדים והמבוגרים (בהתאמה). תוצאות אלו תומכות בהנחה כי לגברים יתרון בביצוע מטלות שמיעתיות טמפורליות. יתרון המחקר הנוכחי הוא בגודל המדגם, חוזק אפקט המין שנמצא והכללת ילדים ומבוגרים והוא מהווה עדות ראשונית לתרומת משתנה המין על יכולת שמיעתית של הבחנה בין תדרים. העובדה שהשפעת המין נעלמה עם המשך האימון במבוגרים וילדים יכולה להעיד על כך שגורמים אחרים שאינם התפתחותיים מאזנים את הבדלי המין.
