בעבודה זאת אנו מציגים מודל להחלטות קליניות. המטרה היא ליצור מודל עם בסיס תיאורטי מתאים במיוחד ללקויות תקשורת. המודל מבוסס על התיאוריה של פונולוגיה כהתנהגות אדם (Diver, 1979). ביסודות התיאוריה המתח בין הרצון של הדובר להצליח בהעברת מסרו והרצון להפחית את המאמץ שנדרש ממנו. מידת ההצלחה של המסר תלויה בהקפדה על דיוק וכמות באפיונים שונים מהרמה הפונולוגית, דרך התחביר והסמנטיקה ועד לרמה הפרגמטית. PHB מתייחסת לערכם של אפיונים אלה בהתחשב בצרכים ויכולות של המקשיב, מקבל המסר.
בעקבות הדרישה לבנות תוכניות טיפוליות מבוססות על תוצאות של מחקרים (לדוג` Johnson, 2006), ובהתחשב בשיקולים של יעילות הטיפול (לדוג`Robey, 2004; Gibbard, Coglan & MacDonald, 2004 ) המודל נותן מסגרת תיאורטית להחלטה לגבי מצבים בהם התערבות מתאימה – ולכן תצליח, אבל גם מכוונת את הקלינאי לקביעת סדר עדיפויות במטרות טיפוליות. המודל מדגיש את התפקיד של שיפור באיכות התקשורת, העברת המסר, של המטופל בקביעת הגדרת תועלת הטיפול. התהליך הטיפולי נתפס כמאזניים, כאשר קיים חיפוש תמידי ליציבות ביחס בין התועלת התקשורתית לבין המאמץ האנושי. למטופל ניתן התפקיד של שופט עליון בהערכת השיפור בתקשורת שיושג בהתערבות לעומת המאמץ הדרוש. גודל המאמץ נמדד בהקשר של PHB.
יישומים של מודל זה ללקויות פונולוגיה/היגוי, קול, שטף, תחביר, לקסיקון ופרגמטיקה מובאים, יחד עם תיאורי מקרה קצרים.
ביבליוגרפיה
Diver, W. (1979). Phonology as Human Behavior. In D. Aaronson & R. Reiber (Eds.), Psycholinguistic Research: Implications and Applications, (pp. 161-186). Hillside, N.J: Lawrence Erlbaum.
Gibbard, D., Coglan, L. & , J. MacDonald (2004). Cost-Effectiveness Analysis of Current Practice and Parent Intervention for Children under 3 Years Presenting with Expressive Language Delay. International Journal Language and Communication Disorders. 39, 229-244.
Johnson, C. J. (2006). Getting Started in Evidence-Based Practice for Childhood
Speech-Language Disorders. American Journal of Speech and Language Pathology. 15, 20-35.
Robey, R. R. (2004). A five-phase model for clinical-outcome research. Journal of Communication Disorders. 37, 401–411.
