השיח המנטאלי הוא רכיב קריטי בתקשורת דבורה וכתובה, המשקף אמונות, רצונות ורגשות נתונים של הדובר או שותפו לשיח. הקטגוריות הלשוניות המרכיבות אותו כוללות פעלים מנטאליים, שמות מנטאליים ותארים מנטאליים, כל אלה מתייחסים לאירועים ומצבים פנים-תודעתיים, קוגניטיביים ורגשיים, כמו הניח וסבל, פרשנות וכבוד, החלטי ומאושר בהתאמה. מחקרנו ביקש להבין את מהותו של השיח המנטאלי ושם לעצמו שתי מטרות מרכזיות: ביסוס מודלים עדכניים המאפיינים את קטגוריות המילים המנטאליות בעברית כולל פעלים מנטאליים, שמות מנטאליים ותארים מנטאליים; ובחינת התהליך ההתפתחותי של רכישת השיח המנטאלי העברי בגילאי ביה"ס.
כתשתית לחקר השיח המנטאלי העברי, בנינו מודלים המגדירים את מהותן של מילים מנטאליות בעברית מבחינת הסמנטיקה, המורפולוגיה והתחביר, המתבססים על מיון המילים המנטאליות מהמילון העברי. בחלקו השני של המחקר נבחנה תפוצת המילים המנטאליות בטקסטים שונים שהופקו ע"י קבוצות גיל המייצגות את שלבי ההתפתחות הבית ספרית. הטקסטים אף אפשרו לנו לבחון את המילים המנטאליות בהקשר שיח אמיתי שכן גם מילים מנטאליות שניוניות, שאינם מנטאליות ביסודן עשויות לשמש להבעת העולם הקוגניטיבי והרגשי של האדם כמו: הבחור נדלק עליה, יש לו עור של פיל, איש יקר.
לאחר ניתוח קטגוריות המילים המנטאליות ובחינת השיח, התמונה בכללותה מלמדת כי מבחינה התפתחותית, עם הגיל הטקסטים יותר מנטאליים מבחינה כמותית, והן מבחינת התוכן התמאטי. כך שבגילאים הצעירים קיים שימוש במילים בעלות פן מנטאלי שאינן מנטאליות לגמרי כמו התווכח או קללה. אולם, אצל המבוגרים, האירועים שתוארו התרחשו בנפשם פנימה והיו מנטאליים במהותם, המבוגרים הפיקו יותר פרשנויות וביטויי ToM כגון תחושות, רעיונות ומחשבות. ממצא רב-חשיבות העולה מהמחקר, הוא הממצא אודות מילים מנטאליות שניוניות. כך שעם העלייה בשנות ההשכלה וההתפתחות הקוגניטיבית והשפתית המתבגרים מסוגלים יותר ויותר לבודד אספקטים מנטאליים של מילים ולשבצן בשיח. כל הממצאים ההתפתחותיים במחקר נשענים על ההקשרים הלשוניים של השיח ומשפיעים על הפקתו, כולל האופנות הדבורה והכתובה, וסוגת הנרטיב והעיוני שבהן התמקדנו במחקר.
חקר השיח המנטאלי בפן ההתפתחותי פורש בפנינו תמונה מרתקת התומכת ואף מוסיפה למחקרים ותיאוריות העוסקים בהתפתחות שפה מאוחרת ובהתפתחות קוגניטיבית ורגשית.
