ASD היא הפרעה התפתחותית נרחבת הפוגעת באינטראקציה, בתקשורת ובמשחק. הDSM-5 הגדיר את ההפרעה מחדש ב-2013, והמחקר בתחום מספק בעקביות מידע עדכני על ההפרעה. קיימת הסכמה בספרות על חשיבותם של האבחון וההתערבות המוקדמים לילדים עם ASD. קלינאיות תקשורת (קל"ת) בעולם הן חלק מהצוות המאבחן ומטפל בילדים עם ASD, ומחקרים שבדקו את הידע ואת תחושת המסוגלות (ת"מ) שלהן בתחום ה ASD הראו פערי ידע של הקלינאיות, אשר הביעו לרוב צורך בהכשרה נוספת בתחום. מטרתנו הייתה לבדוק את הידע ואת ת"מ של קל"ת בישראל באבחון ובטיפול בילדים עם ASD, ואילו משתנים (השכלה/ניסיון) משפיעים עליהם. בדקנו גם כיצד הקלינאיות תופסות את תפקידן בטיפול בילדים עם ASD ואת רמת ההכשרה האקדמית והקלינית בתחום ה ASD עליה הן מדווחות.
שיטה: 131 נבדקות השיבו על "שאלון ASD" שהותאם למחקר הנוכחי ונמסר להן למילוי עצמי. הנבדקות היו קל"ת או סטודנטים להפרעות בתקשורת בסוף לימודיהם. השאלון כלל פרטי רקע לימודי וניסיון מקצועי, ובדק בשאלות סגורות ופתוחות את הידע ואת ת"מ של קל"ת בנוגע לאבחנה, למאפיינים הנוספים ולנושאי הטיפול ב ASD. הקלינאיות חולקו לשתי קבוצות: 55% (n=72) הוגדרו "בעלות אוריינטציה התפתחותית" ו 45% (n=59) הוגדרו "ללא אוריינטציה התפתחותית". הידע ות"מ של שתי הקבוצות הושוו, ונבנה מודל רגרסיה לניבוי הידע ות"מ.
ממצאים: הידע בתחום ה ASD בקרב הקל"ת נמצא חלקי, אך טוב יותר בקרב בעלות הניסיון ההתפתחותי. ככל שהקלינאית סיימה ללמוד מוקדם יותר, ידיעותיה היו טובות יותר. ידע לא ניבא את ת"מ, שהייתה נמוכה באופן כללי, אך טובה יותר ככל שהקלינאית טיפלה ביותר ילדים עם ASD. מטרות הטיפול שציינו הקלינאיות כללו חלק מהמטרות המומלצות בספרות העוסקת ב ASD, וחסרה התייחסות לשיפור יכולות משחק ולשימוש בתת"ח. גיל תחילת הטיפול שצוין, ותדירותו, מראים על פערים בין הרצוי למצוי בישראל. רוב הקלינאיות הביעו צורך בהכשרה נוספת בתחום.
הדיון עוסק בהשלכות הממצאים על הכשרת קל"ת בישראל בתחום ה ASD, ובפער שנמצא בין הידע וההמלצות בספרות לבין ידע הקלינאיות והמציאות הטיפולית בישראל.
