מאפיינים תחביריים של משתמשת תת"ח מנוסה ששפת אמה ערבית

הערכת המאפיינים השפתיים של מבעיהם של משתמשי תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) חשובה כחלק מתהליך בנייה של תכנית טיפול מתאימה עבורם¹. הערכה זו מסייעת לקלינאי התקשורת בתהליכי הבחירה, ההתאמה והשכלול של מערכת תת"ח עבור המשתמש, ויכולה לספק מעקב אחר התקדמות התקשורת שלו בהקשרים שונים². הערכה שפתית נחשבת למשימה מורכבת הכוללת הערכת מבנים דקדוקיים, מבנים סמנטיים, שפה לא מילולית, יכולת נרטיבית ויכולות הבנה בכל התחומים הללו. היא לוקחת בחשבון גורמים של תרבות, שפת אם ודיאלקט, ומתחשבת ביכולות האדם מול דרישות המסגרת שבה הוא נמצא³.

ידוע כי אנשים משתמשי תת"ח חווים קשיים בשליטה בתחביר ובמורפולוגיה; הן בהבנה והן בהבעה⁴. בהיבט התחבירי הם נוטים להשתמש במסרים חד מיליים וטלגרפיים, ומתקשרים במשפטים פשוטים וקצרים שאינם בהתאם לסדר המלים המקובל בשפה המדוברת בסביבתם².

מעטים המחקרים שמתייחסים לשפה של משתמשי תת"ח; חלקם אינם עוסקים כלל בהערכה אלא בתכניות התערבות; רובם ככולם בשפות אחרות (אנגלית וספרדית). מטרתו של מחקר ראשוני זה הינה לבחון את המאפיינים התחביריים בהפקותיה של נערה המתקשרת בעזרת תת"ח מזה מס` שנים ושפת אמה ערבית. איסוף הנתונים התבסס על מחקר שבדק מאפיינים שפתיים של מבעיהם של משתמשי תת"ח מנוסים דוברי עברית. הנבדקת נתבקשה להשתמש באמצעי התקשורת שעומדים לרשותה, ובכללם עזר תקשורת ממוחשב, ולבצע שלוש משימות (שהותאמו לשפה הערבית): 1) חיקוי מבעים שהופקו ע"י הבודקת באמצעות עזר התת"ח של הנבדקת; 2) חזרה על מבעים שהופקו מילולית ע"י הבודקת; ו- 3) תיאור סרטונים. בהרצאה יוצגו המאפיינים התחביריים של ה"מבעים התת"חיים" של הנבדקת מבחינת סדר מילים, הימצאותם של חלקי דיבר שונים, ואפיון התפקיד התחבירי שלרכיבים שהושמטו. תוצאות המחקר וההשערות שמסבירות אותן ידונו תוך התייחסות ליכולות ולקשיים של הנבדקת ולאילוצים הנובעים משימוש במערכת תת"ח המבוססת על סמלים. תודגש תרומתו הקלינית של מחקר ראשוני זה ויוצעו כיוונים למחקר עתידי בנושא הערכת יכולות שפתיות של אנשים המתקשרים בעזרת תת"ח.

1. Beukelman, D. R., & Mirenda P. (2005). Augmentative & alternative communication: Supporting children & adults with complex communication needs. Baltimore, MD: Paul H. Brookes
2. Binger, C., & Light, J. (2008). The Morphology and syntax of individuals who use AAC: Research review and implication for effective practice. Augmentative and Alternative Communication, 24(2), 123-138
3. Proctor, L. A., & Zangari, C. (2009). Language assessment for students who use AAC. In G. Soto & C. Zangari (Eds.).Practically speaking Language, literacy, and academic development for students with AAC needs (pp. 47-70). Baltimore, MD: Paul H. Brookes
4. Blockberger S. & Sutton A. (2003) Towards linguistic competence: language experiences and knowledge of children with extremely limited speech. In J. Light, D. Beukelman, & J. Reichle (Eds.). Communicative competence for individuals who use AAC (pp. 63-106). Baltimore, MD: Paul H. Brookes