הבנת המשמעות העוקבת והבו-זמנית של הכמת `כל` במטלת שיפוט בקרב בני-נוער ומבוגרים דוברי עברית

גב' עדי שטג גב' עדי רינקר ד"ר רמה נובוגרודסקי
החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת חיפה, חיפה

תקציר

המשמעות של כמת דיסטריביוטיבי וקולקטיבי מיוצגת בשפות רבות בשתי לקסמות שונות, כך לדוגמא באנגלית each ו-all . בעברית הלקסמה היא אחת `כל` וההבדל בין שתי המשמעויות מיוצג מורפולוגית (`כל כדור` לעומת `כל הכדורים`). עדות לרכישת כמתים בשפות שונות חלה כבר בגיל 06;3, אך האבחנה בין שתי המשמעויות מתרחשת בגיל מאוחר יותר. המחקר הנוכחי הינו מחקר חלוץ בעברית והוא בדק באיזה גיל ילדים רוכשים באופן מלא את שתי המשמעויות של הכמת `כל` בעברית.

שיטה: 20 מבוגרים בגילאי 18-35 שנים ו-20 בני נוער בגילאי 15-16 שנים נבדקו במטלת שיפוט קונטרסטיבי. הנבדק שמע סיפור ובסופו היה עליו לקבוע איזה משפט מבין שניים מתאר באופן מדויק יותר את האירוע. לדוגמא: "יעל ומיכל משחקות בחוץ. יש גם שלושה כדורים בחוץ: כדור ירוק, כדור צהוב וכדור לבן. יעל ומיכל רוצות שלושה כדורים. יעל ניגשת ולוקחת את שלושת הכדורים בידיה. היא מעבירה אותם ביחד לחברתה מיכל". א: יעל מעבירה כל כדור למיכל. ב: יעל מעבירה את כל הכדורים למיכל. בדוגמא זו משפט ב בו מופיעה המשמעות של אירוע בו-זמני מתאים יותר לתיאור האירוע. כל נבדק שמע 8 סיפורים: 4 תיארו אירוע בו-זמני ו-4 אירוע עוקב.

ניסוי-1, בדק מבוגרים בשתי גרסאות של המטלה, הנבדלות בסדר הסיפורים המופיע בהן. ניסוי-2, השווה את ביצועי המבוגרים לביצוע של עשרה בני-נוער. ניסוי-3, השווה א הביצוע של קבוצת בני-הנוער מניסוי-2 עם הביצוע של עשרה בני-נוער נוספים בגרסת ראי למטלה המקורית. בגרסת הראי אופן הפעולה המוצג בכל סיפור שונה מעוקב לבו-זמני, ולהיפך.

ממצאים: בניסוי-1 הביצוע היה קרוב ל-100% ולא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות. בניסוי-2 הביצוע של המבוגרים היה גבוה באופן מבוהק מהביצוע של בני-הנוער בשני תנאי הניסוי (p= <.0001). בניסוי-3 לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות הנערים.

מסקנות: ממצאי המחקר תומכים בכך שתהליך רכישת המשמעות של כמתים ממשיך לתוך שנות גיל ההתבגרות וכי לסדר הצגת הסיפורים ולקשר בין משמעות הכמת לסיפור הספציפי אין השפעה על הביצוע.









Powered by Eventact EMS