ילדים ממשפחות דוברות אמהרית חשופים לרמה מסויימת של דו-תרבותיות/לשוניות מלידה: הם שומעים אמהרית בבית ועברית במערכת החינוך [1]. עם זאת משפחות רבות מתחזקות את שפת האם בשילוב עם עברית למרות שרבים מההורים אינם דוברי עברית שוטפת. הידע הלקסיקאלי בעברית של ילדים ממשפחות דוברות אמהרית בהשוואה לילדים חד לשוניים ודו-לשוניים נבחן עבור שמונים ילדים בגילאים 0;0-6;4, באמצעות מבחן שיום של שמות-עצם ופעלים [2] שהותאם לעברית, ומבחן שמש [3] לשיום שמות-עצם. הערכה עצמית לשונית של ההורים ושל הילדים נבדקו גם הם כחלק משאלון לילדי גן דו-לשוניים והוריהם. לבני 5-6 היה אוצר מילים בעברית הגדול במובהק משל בני 4-5 (הן שמות-עצם והן פעלים) כפועל יוצא של הגיל ומשך החשיפה לעברית. השוואה לאוכלוסיות נוספות ממקמת את הילדים במרחק של 3 סטיות תקן מעמיתיהם החד לשוניים ובאותה רמת ידע עם אוכלוסיות דו-לשוניות אחרות. יש לציין שנמצא מתאם גבוה בין עושר לקסיקאלי לבין הערכת היכולת בעברית, מידת השימוש בעברית בבית, ויכולות ההורים בעברית אוריינית.
[1] Stavans, A., Olshtain, E. & Goldzweig, G. (2009) Parental perceptions of children`s literacy and bilingualism: the case of Ethiopian immigrants in Israel. Journal of Multilingual and Multicultural Development, 30, 2,111-126.
[2] Kauschke, C. (2007). Erwerb und Verarbeitung von Nomen und Verben. Tübingen: Niemeyer. Retrieved from http://www.christina-kauschke.de/Publikationen-de.html. Accessed [24.8.11].
[3] Biran, M. & Friedmann, N. (2006). Learning from mistakes: Naming errors and phonological lexical retrieval. Balshanut Ivrit, 57, 23-47. (in Hebrew)
