טיפול רב לשוני: מן התאוריה לקליניקה

במחקרים שבדקו למידה של אוצר מילים בקרב ילדים דו לשוניים, נמצא כי שילוב של שתי השפות בהתערבות היה יעיל יותר, מאשר שימוש בשפה אחת. בשתי השפות יחד למדו מושגים רבים יותר בפחות זמן [1], והגיעו לידע קונספטואלי רחב יותר [2]. במחקרים נוספים נמצא כי התערבות דו לשונית הייתה יעילה לפחות באותה המידה כמו התערבות חד לשונית [3] , ותרמה בו זמנית לשיפור היכולות השפתיות בשתי השפות [4]. דוגמא מהקליניקה לטיפול דו לשוני בילדה לקויית שפה תאפשר לקשר בין ידע תאורטי לקליני בסוגייה של שפת הטיפול ולדון בשאלה: איזה טיפול יהיה יעיל יותר לילדים דו לשוניים לקויי שפה? טיפול חד לשוני באחת מן השפות, או טיפול דו לשוני שמתייחס לשתי השפות של הילד? הדיון יעסוק בחיבור בין הידע התאורטי לקליני, וידון בהזדמנויות ליישום הממצאים המחקריים בטיפול.

[1] Perozzi, J.A. & Sanchez, M.L.C. (1992). The effect of instruction in L1 on receptive acquisition of L2 for bilingual children with language delay. Language, Speech, and Hearing Services in Schools, 23, 348-352.

[2] Restrepo, M.A., Morgan, G., & Thompson, M. (2013). The efficacy of a vocabulary intervention for dual-language learners with language impairment. Journal of Speech, Language and Hearing Research, 56, 748-765.

[3] Thordardottir, E.T., Weismer S. E., & Smith M.E. (1997). Vocabulary learning in bilingual and monolingual clinical intervention. Child Language Teaching and Therapy, 13, 215-227.

[4] Pham, G., Kohnert, K., & Mann, D. (2011). Addressing clinician–client mismatch: A preliminary intervention study with a bilingual Vietnamese–English preschooler. Language, Speech, and Hearing Services in Schools, 42, 408-422.