רקע: כאשר נדרשת תפיסת דיבור לנוכח עיוות משמעותי של האות, מתרחשת למידה תפיסתית הכוללת הסתגלות למאפייני הדיבור המעוות ושינויים לטווח ארוך ביכולת המאזין למצות מידע לשוני מקלט זה. מטרת המחקר הנוכחי היתה להשוות את יכולת הלמידה התפיסתית של הבנת דיבור מעוות מסוג (SWS) Sine Wave Speech בשפת אם לעומת בשפה שנייה.
שיטה: במחקר השתתפו 30 נבדקים צעירים, ללא קשיי שמיעה, למידה או קשב. כל הנבדקים היו ילידי הארץ, דוברי עברית כשפת אם, השולטים באנגלית כשפה שנייה. חומרי המבחן היו 20 משפטים בעברית ובאנגלית שעברו קידוד ל (SWS) Sine Wave Speech. ב SWS התדירות המרכזית של שלושת הפורמנטים הראשונים בדיבור מוחלפת בשלושה צלילים טהורים העוקבים אחר השתנות העוצמה באות הדיבור המקורי. המשפטים המקוריים הוקלטו מפי דוברת דו-לשונית והיו בעלי מבנה קבוע של שש מילים במשפט, כך שנוצרו משפטים צפויים תחבירית, אך חסרי יותרות סמנטית. במהלך הניסוי, עבור כל אחד מהמשפטים, ראשית הושמע המשפט ב- SWS ועל הנבדק היה לחזור על המילים אותן הצליח לזהות, שנית הושמע המשפט המקורי (דיבור טבעי) ולבסוף הושמע שוב משפט ה-SWS, מבלי שנדרשה תגובת הנבדק. לאחר כל סבב כזה, עבר הנבדק להאזין למשפט ה SWS הבא וניסה לזהות את הנאמר בו. לכל משפט תועדו מספר המילים שזוהו נכונה בהשמעה ראשונה. מחצית מהנבדקים הקשיבו קודם למשפטים בעברית ואז למשפטים באנגלית ומחציתם עשו זאת בסדר הפוך. סדר השמעת המשפטים בכל שפה היה אקראי.
תוצאות: בשתי השפות, הנבדקים הדגימו הבנה הולכת ומשתפרת של המשפטים עם החשיפה למשפטי SWS ולמשפטים המקורים אותם הם מחקים. עוד נמצא כי הנבדקים הצליחו לזהות יותר מילים מעוותות וכן הדגימו שיפור מהיר יותר בהבנת דיבור מעוות מסוג SWS כאשר האזינו לשפת אימם בהשוואה להאזנה לשפה שנייה. נמצאה העברה של הלמידה משפה לשפה כך שלאחר האימון בהבנת SWS בשפה אחת, ההצלחה בהבנת SWS בשפה השנייה היתה גבוהה יותר. עם זאת, השפעת הלמידה נמצאה בולטת יותר כאשר האימון הראשוני ניתן בשפת האם.
דיון: חשיפה לדיבור המקורי בצמוד לדיבור המעוות איפשרה, כנראה, שימוש במידע מעלה-מטה לשם שיפור הלמידה התפיסתית. תהליך זה היה פחות יעיל בשפה שניה בהשוואה לשפת אם. לממצאים אלו חשיבות בבניית תוכניות של שיקום שמיעתי.