בעת הנוכחית, דו-לשוניות הינה תופעה רווחת אשר הולכת ומתרחבת אף יותר בעידן הגלובליזציה. מעבר ליתרון הברור ביכולתו של דובר דו-לשוני לתקשר בשתי שפות שונות, מחקרים אף מתארים כי לדוברים דו-לשוניים ישנם יתרונות קוגניטיביים רבים. יתרונות אלו אינם קשורים בהכרח למערכת השפתית, אך ככל הנראה הם פועל יוצא של עיבוד מוחי של שתי שפות אצל הדובר הדו-לשוני. כך נמצא שלדו-לשוניים יש יתרון במטלות המערבות תפקודים ניהוליים, כגון, יכולות אינהיביציה, קשב סלקטיבי, ויכולת החלפת מטלות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם דו-לשוניות אכן תהווה יתרון גם במטלת עיבוד שמיעתי, המצריכה קשב סלקטיבי ואינהיביציה.
לשם כך, השתתפו במחקר 20 נבדקים (גילאי 20-35), מתוכם 10 חד-לשוניים דוברי עברית ו- 10 דו-לשוניים סימולטאניים מאוזנים דוברי צרפתית ועברית. הקבוצות הושוו ביכולת ההפרדה הדו-אוזנית (Binaural separation) באמצעות השמעה דיכוטית של רשימות מילים חד-הברתיות (HAB; Hebrew Arthur Boothroyd). פרוצדורה אדפטיבית אפשרה את מציאת סף ההפרעה (Threshold of interference) של גירויים שפתיים מתחרים בכל אוזן בנפרד. כמו כן נבדקה ההשפעה של צידיות אוזנית, לשם השוואה למחקרים קודמים המוצאים יתרון לאוזן ימין במטלות עיבוד שמיעתי.
מן הממצאים עולה, כי בקרב הנבדקים הדו-לשונים סף ההפרעה מהשמעת גירוי באוזן המתחרה גבוה יותר (ולפיכך, טוב יותר) מזה של נבדקים חד-לשוניים, וזאת בכל אחת משתי האוזניים. כמו כן, נמצאה אינטראקציה בין מצב דו-לשוניות לבין צידיות אוזנית, כאשר היתרון לעיבוד באוזן ימין נמצא אך ורק בקרב חד-לשוניים.
תוצאות המחקר מצביעות על יתרון ביכולות אינהיביציה וקשב סלקטיבי במטלות עיבוד שמיעתי בקרב דו-לשוניים לעומת חד-לשוניים. כמו כן, היעדר יתרון בעיבוד שמיעתי באוזן ימין אצל דו-לשוניים יכול לרמז על אופן עיבוד מידע המסתמך בחלקו על איזוריים מוחיים קידמיים, האחראיים על יכולות תפקודים ניהוליים, בניגוד לעיבוד המסתמך רובו ככולו על איזורים שפתיים הממוקמים באונה השמאלית. בנוסף, ממצאים אלו ממחישים כי בבואנו לאבחן הפרעות עיבוד שמיעתי מרכזי עלינו להכליל את המצב הלשוני של המטופל (דו-לשוני לעומת חד-לשוני) כפרמטר המשפיע על הדיאגנוזה הקלינית.
