רקע תיאורטי:
לאורך השנים בחנו חוקרים רבים את שאלת הקשר בין מספר הילדים במשפחה לבין התפתחותם האינטלקטואלית והשפתית. מרבית החוקרים מצאו קשר שלילי בין מספר הילדים במשפחה להתפתחות האינטליגנציה והשפה וטענו כי ריבוי ילדים במשפחה ״מדלל״ את משאביה , ומכאן את כושר ההשקעה ההורית בכל אחד מצאצאיה.
מטרה:
לאור הקשר הידוע בספרות בין מיצב כלכלי-חברתי להתפתחות אוצר מילים של ילדים ובשל העובדה שריבוי ילדים נפוץ יותר במשפחות ממיצב נמוך, מטרת המחקר היתה לבדוק האם קיים קשר בין ריבוי ילדים לבין התפתחות אוצר מילים של פעוטות וילדים ממשפחות מרובות ילדים ממיצב בינוני-גבוה.
שיטות המחקר:
במחקר הראשוני השתתפו עשרה פעוטות ממשפחות דתיות מרובות ילדים ממיצב חברתי-כלכלי בינוני -גבוה אשר מיקומם במשפחה הוא שישי ומעלה. אוצר המילים של הילדים נבדק על ידי שאלון HCDI-WG שהינו התאמה לעברית של חלק א` מתוך MB-CDI . כל פעוט קיבל שני ציוני תקן המשקפים את אוצר המילים שלו בהבעה והבנה ביחס לאוכלוסייה הכללית. במחקר ההמשך נבחן אוצר המילים של ילדי גן, בעזרת מבחן תבור, בקרב שתי קבוצות. קבוצת המחקר כללה 28 ילדי גן אשר מיקומם במשפחה הוא שישי ומעלה וקבוצת הביקורת כללה 29 ילדי גן אשר מיקומם במשפחה הוא שני או שלישי.
ממצאים:
נמצא כי פעוטות ממשפחות מרובות ילדים הראו עיכוב מסוים בהתפתחות אוצר המילים הן בהבעה והן בהבנה. כמו כן נמצא כי לילדי גן ממשפחות מרובות ילדים, אוצר מילים בתחום הנורמה.
דיון:
נראה כי לפעוטות ממשפחות מרובות ילדים ישנן פחות הזדמנויות לתגובתיות הורים המתאימה להתפתחות אוצר המילים שלהם. עם זאת נראה כי פער זה נסגר בשנות הגן, עקב היכולת להיתרם מהאקלים האינטלקטואלי הסביבתי ומגורמי מגן כאחים בוגרים וגננות, המשפיעים אף הם על התפתחות השפה. ממצאי מחקרים אלו מחזקים את החשיבות בהבנת ההקשר המשפחתי-תרבותי והשפעתו על התפתחותם השפתית של ילדים ואת הזהירות בה יש לנקוט כאשר מסיקים מאוכלוסייה אחת לאחרת. הבנת הקשר זה משמעותית בעיקר בבואנו להציב מטרות טיפוליות באוכלוסיית ילדים מעוכבי שפה ממשפחות מרובות ילדים.
