כאחד מתוך 200 תינוקות הנולדים היום במדינת ישראל הינו עם מוגבלות שכלית – התפתחותית. בין מאפייני האוכלוסייה ההטרוגנית הזאת בולטים קשיים קוגניטיביים ושפתיים בתחומי הבנת שפה, הכללה והעברה, טווחי ריכוז , מהירות תגובה ועוד.
בתפקידינו כקלינאי תקשורת עומדים לרשותנו מבחר אסטרטגיות וכלים טיפוליים שבעזרתם אנו יכולים לעזור למטופלים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
בהרצאה זאת נדון בהשלכות מאפיינים קוגניטיביים על התפקוד התקשורתי והשפתי של אנשים עם מוגבלות שכלית. נסקור את התפתחות שלבי התקשורת מתקשורת לא רצונית , דרך תקשורת רצונית לא סימבולית ועד לתקשורת סימבולית. כמו כן נדון בהגדרה מיהו מתקשר מתחיל ומיהו מתקשר תלוי שותף תקשורת.
נתייחס לסוגי התנאים שמאפשרים תקשורת בסביבתו הפיזית והאנושית של המטופל, וכיצד נשפר תנאים אלו כדי לאפשר הזדמנויות תקשורת מיטביות.
נדגים אסטרטגיות טיפוליות שעוזרות לנו לקדם את התקשורת ומיומנויות השפה של מטופלים עם מוגבלות שכלית, תוך השענות על כלים המקובלים בשימוש בתחום התקשורת התומכת.
Uliano, D., Falciglia, G., Del Viscio, C., Picelli, A., Gandolfi, M., & Passarella, A. (2010). Augmentative and alternative communication in adolescents with severe intellectual disability: a clinical experience. European journal of physical and rehabilitation medicine, 46(2), 147-152.
