מובן לכולנו כי יעילות הטיפול הרפואי תלויה בתקשורת בהירה בין איש הרפואה לבין המטופל היושב מולו. בספרות מדווח כי העברת המידע הרפואי בין הרופא המטפל לבין מטופלים עם אפזיה עלולה להיות חלקית ולא מדויקת, דבר היכול להביא לתוצאות שליליות והפחתה בהשתתפות המטופל בשמירה על מצבו הבריאותי (Welsh & Szabo 2011).
אנשים עם אפזיה מדווחים כי פעמים רבות אנשי הרפואה מקבלים ומוסרים מידע המתייחס למצבם הרפואי על ידי הפניית שאלות והעברת מידע רפואי הנוגע אליהם אל המלווה שלהם (בן הזוג/מטפל /אחר). לעיתים רבות הרופאים לא מקבלים את כל המידע ולא מעבירים מידע רפואי בהיר למטופלים אלו. בשנים האחרונות גוברת המודעות לצורך וליעילות של הכשרת צוותים רפואיים על פי שיטת ה-SCA (Kagan 1998) . פעילות מרכז אדלר לאפזיה במכללה האקדמית הדסה ירושלים עוסקת בהנגשת הסביבה עבור אנשים עם אפזיה לאור העקרונות ה- ICF2. האוכלוסייה בה בחרנו להתמקד היא רופאי משפחה.
מטרה: הנגשת השיח הרפואי לאנשים עם אפזיה.
תהליך: בשלב הראשון בוצע תהליך של מיפוי צרכי התקשורת של רופא המשפחה המטפל באנשים עם אפזיה בקהילה. בהמשך התמקדנו בשני ערוצים: הכנת חומרי הנגשה (שיחון רפואי לרופא, דפי טיפים לתקשורת, דפי מידע על אפזיה) ואיתור מסגרות של רופאי משפחה שיעברו הדרכת SCA בת 90 דקות.
תהליך איתור מסגרות להדרכה היה קשה ומתסכל בשל חוסר מודעות אנשי הרפואה לחשיבות וליעילות טכניקות ההנגשה התקשורתית ככלי בסיסי לייעול מתן השירות לאוכלוסיה זו.
מחסומים אלו עם אוכלוסיית רופאי המשפחה הובילו אותנו לפנות אל בתי הספר לרפואה ולסיעוד. בשנתיים האחרונות הגיעו למרכז אדלר לאפזיה כ150 סטודנטים לרפואה ולסיעוד שעברו תהליך הדרכה מרוכז של 3 שעות . בתום יום ההדרכה התבקשו הסטודנטים למלא שאלון.
ממצאים ומסקנות: הסטודנטים ציינו שיום ההדרכה הרחיב את הידע על אפזיה, לימד אותם על היכולות ועל החיים עם אפזיה ונתן להם כלים לניהול שיח יעיל יותר עם אוכלוסייה זו. מכאן ניתן ללמוד כי חשוב להתחיל את תהליך הנגשת הסביבה הרפואית לאנשים עם אפזיה בשלבים הראשונים של הכשרת אנשי הרפואה.
