רקע: אנשים אחרי אירוע מוחי עם אפזיה בינונית וקשה בשלב הראשוני אינם מסוגלים להבין מה משמעות המילה אפזיה ומה השלכות הפגיעה השפתית על חייהם. הרבה פעמים, בשלב האקוטי מיד אחרי האירוע, בשל המגבלה השפתית / רגשית אנשים אלו אינם מבינים את ההסברים המוצעים להם ע"י הצוות הרפואי / קלינאית התקשורת בבית החולים. בהגעתם למרכז אדלר לאפזיה, בשלב הכרוני של המחלה, עולה בהם הרצון לקבל הסבר על הפגיעה השפתית ולהבין מה קרה להם ומצד הצוות יש צורך לספק להם מידע מתאים עבורם ומונגש שפתית.
מטרה: הנגשת מידע על אפזיה לאנשים עם אפזיה בשלב הכרוני ופיתוח כלים שיאפשרו לאנשים עם אפזיה לספר על האפזיה שלהם לאוכלוסיות יעד שונות. הפרויקט נעשה כחלק מתהליכי העצמה אישית שנעשו במרכז.
תהליך: משתתפים: קבוצה של 4 אנשים עם אפזיה אקספרסיבית ואפרקסיה לדיבור אחרי אירוע מוחי / TBI בשלב הכרוני (מ2.5 שנים ועד 11 שנים אחרי הפגיעה), קלינאית תקשורת מנחת קבוצות, 2 מתווכות תקשורת. התהליך כלל כ20 מפגשים קבוצתיים חד שבועיים. במהלך המפגשים הועבר מידע תיאורטי על אפזיה בצורה מונגשת, בתהליך העבודה הקבוצתית כל אחד מחברי הקבוצה בחן את הקשיים ואת היכולות השפתיות שלו לפי ההיבטים התיאורטיים שהועלו בקבוצה. תהליך זה הפגיש את חברי הקבוצה עם הרגשות הקשורים לאובדן היכולות השפתיות והתקשורתיות. בכל שלב הודגשו היכולות השמורות בתחומים השפתיים, הלא שפתיים והתקשורתיים. במהלך התהליך השתמשנו בחומרי עזר להנגשת מידע (סקאלות מונגשות שפתית עבור תיאור יכולות וקשיים שפתיים ותקשורתיים, אפליקציות באייפד, תמונות אנטומיות של המוח וכו`), שימוש בעזרי תקשורת של כל אחד מחברי הקבוצה לצורך הסיפור האישי שלו ופיתוחם לאורך התהליך הקבוצתי.
תוצאות: בסוף התהליך כל אחד מחברי הקבוצה השתתף בפאנל ועמד מול סטודנטים לרפואה וסיעוד, סיפר על האפזיה שלו דרך כלי העזר שהותאם עבורו וענה על שאלות הסטודנטים. במקביל להבנת הקשיים השפתיים עברו חברי הקבוצה תהליך של הכרה ביכולות השפתיות והתקשורתיות שיש להם כיום. היכולת לעמוד מול קהל הינה שלב נוסף בהעצמה שלהם.
